מדינת מנורה

מנורה וענפי זית, עוד לא אבדה תקוותנו, להיות עם חופשי בארצנו. על המשמעות הפנימית שמאחורי הסמלים הלאומיים, ועל הדרך לראות חלומות מתגשמים.

מנורת שבעת הקנים, שהייתה במשכן ואחר כך בבית המקדש, מסמלת את האור שעם ישראל צריך להביא לעולם. שבעה קנים, שבעה ימי שבוע, ובסך הכול ארבעים ותשעה שערי קדושה, שאליהם אנחנו צריכים להגיע כדי לצאת מארבעים ותשעה שערי טומאה.

במה דברים אמורים? בצורה הכי פשוטה, טומאה פירושה אגואיזם צר שמביא לשנאה, פילוג ומריבה. הכוח הרע הזה צריך לגדול בנו עד לגובהו המקסימלי, מה שנקרא 49 שערים. במצב כזה נרגיש שאנחנו מרוסקים לחלוטין, לא מסוגלים לכלום, לא יודעים לסדר שום דבר בחברה, במדינה, בעולם בכלל. ואז, מתוך החושך הגדול, תתגלה השיטה לחיבור ואהבה בין בני אדם, שטמונה בשורשים של האומה. חכמת הקבלה. היא תלמד אותנו איך לכסות את כל השנאה באהבה, איך לבנות את העם והמדינה בצורה שכולם ירגישו שווים, קרובים, מחוברים, טובים זה לזה. עד שנהיה כאגודה אחת, כל ישראל חברים.

ענפי הזית מסמלים את השאיפה לשלום. למה הוא לא בא אם כולם מחכים? כי אנחנו צריכים להתייאש קודם מהמאמצים לשלום שעד היום אנחנו עושים. שלום עם עמים אחרים יבוא רק אחרי שנצליח לעשות שלום בינינו, הישראלים. תראו אותנו, בכל מקום חיכוכים קשים. בבית, בעבודה, בכבישים. בין שמאל לימין, בין חילונים לדתיים, בתוך כל אחד מהמגזרים. בכל מקום שיש יהודים, מה שהאחד בונה, האחרים מחריבים. יוצא לנו משהו מכל משחקי האגו? כולם מפסידים. השלום צריך להתחיל מבפנים, ממני כלפי הסובבים.

זוכרים מתי נלקחה מאיתנו אותה מנורה לשער טיטוס? כשהאגו הישראלי הבעיר שנאת חינם. זה מה שהביא אז לחורבן, וגם ממשיך להחריב אותנו מדי יום. כדי להיות ראויים לסמל המנורה, להאיר את החיים שלנו ואת כל השכונה הגלובלית שמאז התהוותה, אנחנו חייבים להחזיר למגרש את כוח האהבה. השלום זו רק תוצאה.

עוד לא אבדה תקוותנו להיות עם חופשי בארצנו, אבל בינתיים היא גם לא התממשה. למה? כי אנחנו לא מבינים מה טמון במילים ציון וירושלים. ציון מלשון יציאה. ירושלים, עיר שלם, מקום של שלמות. עם ישראל נוסד על בסיס הסכמה להיות כאיש אחד בלב אחד. בשונה מכל עם אחר שיש לו שורשים גשמיים משותפים, מה שחיבר אותנו לעם הייתה האידיאה הרוחנית של אברהם. הייחודיות של החברה הישראלית המקורית הייתה שכל דבר בה נעשה מתוך אחדות מעל השוני וההבדלים. הסתכלנו על כל העולם ועל עצמנו רק מתוך נקודת החיבור. רק לה דאגנו, ומתוכה קיבלנו החלטות. מה שתמך בנקודת החיבור התקבל, ומה שלא נדחה. כך בדקנו כל פרט וכל צעד.

עכשיו עלינו לחזור לציון, כלומר להרגשת החיבור הלבבי שממנה יצאנו. לחזור לירושלים משמע להגיע להשלמה הדדית ברמה כה גבוהה, שבה מתחילים לגלות את הכוח החיובי שנמצא בטבע. מלכתחילה פועל באדם כוח שלילי, אגואיסטי, יצר רע, אבל יש בטבע גם כוח חיובי, אלטרואיסטי, כוח שיכול לבנות באדם תכונה חדשה של אהבה לזולת. כשנלמד לאתר אותו ולהביא אותו אל חיינו, נוכל למצוא את קיומנו המאוזן בין שני הכוחות הללו, כמו בין פלוס למינוס, ולהתקדם במה שנקרא קו אמצעי. כך ייבנה אדם חדש, מדינה חדשה, עולם חדש. אל דרגת קיום כזו נפש יהודי הומייה, כי צרוב בנו רושם ממנה.

בהגדרה רוחנית, טרם זכינו לעצמאות, כי להיות עצמאי משמע להשתחרר משליטת האגו, להתעלות מעל הכוח הרע שכל הזמן מרחיק בין אנשים, מעורר דחף לניצול, דיכוי ושליטה, מלבה את הפילוג והשנאה. אם נתחיל לעבוד עם השיטה שמלמדת חכמת הקבלה, יתברר לנו איך בונים חברה שהכול בה נעשה בחיבור ובהשלמה.

וכאשר נגיע למצב שבישראל יהיו אחדות, התחשבות, ערבות הדדית, כשנצליח לא לעשות לאחרים מה ששנוא עלינו ואפילו לאהוב אותם כמו את עצמנו, כשנדע להשלים כל אחד את כולם ומתוך כך נשיג את מצב השלמות, או אז חוקי השלום הללו יתפשטו כמו אור לגויים. אנחנו נשפיע לטובה על היחס של השכנים אלינו, ושל האנושות כולה. במקום להגדיר אותנו כמדינת אפרטהייד שאין לה זכות קיום, יתייחסו אלינו כאל חברת המופת שלה האנושות מצפה. אז, ורק אז, ירגישו בעולם שיוצא מכאן אור, שאנחנו מנורה.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 553 – bit.ly/3lTAmhZ

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Article based on "New Life" 553

18 ott 2021

LoadingHold on tight

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Loading
Hold on tight

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati