בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 17.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – מבוא לספר הזוהר*

הנברא צריך להיות בנוי כך שהוא יתפעל ממידות ההסתרה והגילוי שהבורא מציג לפניו. לכן הרצון לקבל שבנברא, כלומר רצון לקבל השפעה מהבורא, בנוי בכוחו ובטבעו להרגיש את יחס הבורא בכל הצורות המנוגדות, הפוכות ודומות בינו לבין הבורא. כך מתבהר היחס ביניהם, הקשר ביניהם. כאן הנברא צריך לשים לב כמה הוא רוצה בקשר הזה, בכל מיני תנאים שיכולים להיות בעד או נגד משהו, כלומר להעדיף את הקשר שלו עם הבורא לעומת כל מיני תנאים שונים שכביכול מפריעים לקשר, כי דווקא בזאת הוא מביע את עצמו, בונה את עצמו ביחס שלו לבורא.
אני צריך לשלם, לתת תמורת זה משהו, ואז כך יכולים לגדל את הנברא, כמה הוא מעדיף קשר עם הבורא לעומת כל מיני תנאים או מילויים אחרים. ההפרעה הזאת שעומדת נגדנו מול הבורא היא הרצון לקבל שלנו שרוצה ליהנות, להראות לנו כל מיני צורות תענוגים בקשר עם הבורא אבל על חשבון היכרות והתקרבות לבורא.

*אנחנו צריכים תמיד להיות בבחירה בין זה לזה, אני מעדיף התקשרות והתקרבות לבורא או למלא את עצמי בכל מיני צורות המנוגדות לכך אבל שנעימות לי*? זה שהן נעימות לי נקרא הרצון לקבל שלי, וכאן הוא עושה פעולה הפוכה כביכול מהמטרה להגיע לבורא, להידבק, להתאים, להכיר, להבין, אבל בעצם *הרצון לקבל פועל כך כדי שאני אגדל בבחירה שלי להעדיף קשר עם הבורא לעומת קשר עם התענוגים*.
לכן הנברא נברא בצורה מאוד מיוחדת, יש כאן המצאה של הבורא, לתת לנברא רצון לקבל שיהנה ממשהו אבל על חשבון זה שיפסיד בקשר עם הבורא. בשילוב של 2 התכונות הללו הנבראים נמצאים תמיד *בבחירה חופשית*. כדי לבנות להם מערכות כמו שהבורא מתייחס אליהם, הבורא סידר להם מערכת קשר ביניהם וכמה שהנבראים מתחברים ביניהם זה יהיה נגד הרצון לקבל שלהם שרוצה רק שליטה ומנוחה. יוצא שהרצון לקבל כאן הוא ממש *עזר כנגדו*. מצד אחד הוא עוזר לנבראים לדעת איפה הם נמצאים לעומת חיבור עם הבורא, להידמות לבורא. מצד שני דוחה אותם ונותן להם הרגשת מרחק. כך הנבראים מקבלים הבחנות נכונות, מדויקות איך הם יכולים לדעת שחסר להם תיקון ובמידה כזאת שוב פונים לבורא והוא עוזר להם..
*אנחנו צריכים תמיד לתאר לעצמנו מצב פשוט: אני נמצא בנקודת ההכרעה, מה אני מעדיף, קשר עם הבורא או קשר עם הרצון ליהנות שלי? בצורה כזאת להחליט. אני לא חותך את הרגשת הקשר עם הרצון ליהנות שלי, עם הרצון לקבל, אלא אני מעדיף את זה על פני זה*. ההעדפה הזאת נקראת בשם צמצום מסך אור חוזר ובניית הפרצופים..
ככל שאנחנו מצליחים לבנות בינינו קשר הוא נותן לנו הרגשת המערכת העליונה, כי מה שאנחנו בונים בינינו זו מין הדגמה של המערכת עליונה והיא משפיעה עלינו. אנחנו מתחילים לראות בחושים שלנו, ביחסים בינינו שינויים והם נותנים לנו הבנה איפה אנחנו נמצאים ביחסים לא גשמיים אלא גם רוחניים בינינו. לאט לאט ע"י זה שאנחנו רוצים להידמות למערכת הרוחנית, לומדים ומשתדלים כמו ילדים קטנים, אנחנו מעוררים מאור המחזיר למוטב שמשפיע עלינו, מעורר אותנו, משחק איתנו בעד ונגד באור וחושך, וע"י זה גדלים, מתחילים יותר ויותר להבחין בין האור לחושך, בין השפעה טובה והשפעה רעה.

אח"כ אנחנו מעדיפים השפעה מהבורא על פני ההשפעה רעה, וכך אנחנו עוברים ממה שנקרא *בתוך הדעת* כלומר בתוך ההרגשה הישירה, להרגשה *למעלה מהדעת* שהיא כבר לא בתוך החוש שלנו בצורה ישירה אלא לפי ההבחנות רוחניות, בע"מ להשפיע. אם זה יותר לע"מ להשפיע אז נקרא אצלי שעדיף, יותר טוב, יותר גבוה מאשר ע"מ לקבל.

יוצא *שאני כבר לא מודד את היחסים שלי לפי כמה הם נעימים או לא נעימים, אלא כמה הם יותר נמצאים בהשפעה במקום קבלה. אני עד כדי כך עובר לפעולות ההשפעה שאני מעדיף להיות בהם למרות שהם נגד הטבע שלי. למרות שאני בטבע שלי דלקבל מגלה כאב, מגלה אי נעימות, אבל אי נעימות הזאת הופכת להיות למה שאני מוכן, מה שאני רוצה, מה שאני אוהב, למה שאני נמשך במידת הגדלות של הקשר שלי עם החברים, עם הבורא, לעומת ההרגשת התענוג ברצון הישר, הבהמי, הגשמי. כך אנחנו גדלים מלא לשמה לשמה*.
*עולם הפוך ראיתי* נקרא שהערכים שלי, המידות שאני מודד בעולם הרוחני הן הפוכות מאלו שבעולם הגשמי. *בעולם הגשמי אני הכל מודד לפי כמה אני מקבל, ובעולם הרוחני אני מודד לפי ממי אני מקבל*. כלומר *מספיק לי לקבל מהבורא אולי גרם אחד של משהו, וזה יהיה גם מר, מאשר לקבל 10 קילו ממישהו גשמי שיהיה מתוק*. הכל תלוי בהערכה, יש הרבה דוגמאות כמו זה שלוקח מזוודה. אנחנו מתחשבים עם גדלות הבורא לעומת הנברא ולא עם מה שהנברא מקבל מהבורא, כי באמת מה שאנחנו מקבלים מהבורא זה רק קשר, ולא יכול להיות שייתן משהו חדש, אחר.
אני זוכר שטענתי לרב"ש שיש בין התלמידים כאלו שאני ממש לא יכול לסבול אותם. הוא דווקא רמז לי שאיתם אני חייב להגיע לחיבור יותר מאשר עם אחרים. היה לי קשה, לא יכולתי לקבל את זה, אבל כך אנחנו צריכים. אותו דבר במשפחה, צריכים לקבל כל מה שיש לנו כהזדמנות לבטל את האגו ולראות שכל הדברים האלה נבראו *סוף מעשה במחשבה תחילה*.
ש: איך אני יודע ששילמתי על זה שאני מעדיף את הבורא, במה יש לי לשלם?
ר: *אתה משלם בכך שאתה מתקשר לאחרים ורוצה לגלות את הבורא בקשר ביניכם*. הבורא זו תוצאה, בוא וראה. ככל שאתה יכול לשלב את כל החברים בלב שלך יחד, לפי זה אתה מגלה את הבורא.

זה לא כל כך קשה אם אתה מתאר לעצמך כמה האור העליון ברא את הרצון לקבל, שבר, פיזר, ושיחק עימו עד שסידר את כל המערכת. אנחנו נמצאים בתוך המערכת הזאת ופשוט צריכים לאסוף כל השברים ביחד ולהגיע בחזרה לדמות הבורא לפנינו או בתוכנו.

ש: אם כואב לי שויתרתי למען חיבור על הנאה גשמית, זה נקרא ששילמתי?
ר: זה אני לא יכול להגיד. *למה וויתרת? זאת השאלה, אתה מבין? זה אנחנו צריכים לברר*.
אנחנו לא יכולים להיות ברצון להשפיע, להעדיף רצון להשפיע, לכבד אותו. *כאן כל העבודה שלנו, אני ע"י קשר עם החברים, ע"י הלימוד, ע"י בקשה, המלצת מקובלים, אני צריך בכל זאת לעזוב את מה שאני חושב, מבין, מרגיש, ולהעדיף השפעה במקום קבלה. זו בעיה גדולה*.

למה אנחנו לא מסוגלים? מפני שאנחנו לא טורחים כדי להתחבר. ברגע שאנחנו מחליטים במשהו, אבל כולנו, להגיע לאיזושהי אחריות קולקטיבית הדדית, אז זה עובד. *האחריות הקולקטיבית הזאת נקראת ערבות. אם אנחנו משתדלים להקים בנו כזאת מערכת ערבות, אחריות על האחרים, אני חושב על החברים ודואג שהם יצליחו, כך אנחנו כולנו על כולם, אז דווקא אותה מחשבה של כל אחד על החברים היא כמו חוט שעובר בינינו, היא בונה את הכלי הרוחני. בתוך הסריגה הזאת של הקשר בינינו אנחנו בונים את הכלי הרוחני. לכן ערבות זה דבר הכרחי והכי חשוב*.
רצוי שאני אתייחס לכל חבר וחבר בצורה כמה שיותר אישית, אינדיבידואלית, מסוימת בתוך העשירייה. רצוי שהיחס שלי לכל חבר וחבר יהיה כמו היחס לאחרים אבל בצורה שונה, בהתאם לכל מיני נתונים שיש בינינו, בעד ונגד. רצוי שאני אביא את כל הנתונים הללו שיש לי לכל החברים בצורה כזאת שמצד אחד ברור לי שכולם שונים, וברור לי שכולם שווים. דבר שני, *איך אני מארגן את עצמי כלפי החברים? אני מוכן לעשות הכל בשבילם כמו כלפי הבורא*, רק שכלפי חברים זה דורש ממני מעשים לעניין מעשיים? כאן השאלה כמה אני חושב עליהם.

יש כאלה שיכולים לעשות הרבה בפועל, בידיים. יש כאלה שיודעים לשיר, לדבר, יש כאלה שיכולים לעשות מצב רוח יותר, ואחרים מופנמים ולא מסוגלים. אבל *כאן בתוך הקבוצה אני חייב להגיע למצב שהנטייה שלי לחיבור איתם בכל זאת תהיה מורגשת בהם כמה שאפשר יותר*.

*קבוצה זה דבר מאוד מיוחד ועמוק. תארו את הקבוצה כמו שיש לכם היום ועד שהיא כוללת את כל האנושות. יש לכם 10 חברים? אז יש לכם 10 מיליארד אנשים. איך הייתם מתייחסים אליהם? איך הייתם דואגים לחבר אותם? איך זה יקרה? נסו כך לתאר ולראות כמה יש לנו עבודה להעלות חשיבות החברים בעינינו, אבל באמת שאנחנו ביחסים שלנו בקבוצה פועלים על כל ה-10 מיליארד נפשות*.
לא צריכים להיות חכמים, צריכים רק לבטל את עצמנו כלפי העשירייה. אז יהיה לך ברור מהי המדרגה הבאה שלך.

ככל שהאדם יכול לבטל את עצמו וכאילו מבטל בכך את השכל והרגש שלו, והכל רק כדי להיות מחובר יותר, כך הוא נכנס למערכת והיא כבר מתחילה להסביר לו מה קורה בה. לכן *לא החכם לומד. זה דבר מאוד מאוד חשוב, הוא נשמע בשכל האגואיסטי שלנו מאוד פרימיטיבי, אנחנו לא רוצים את זה, אבל דווקא בצורה כזאת אנחנו משיגים*.
ש: בעשייריה, להמשיך בשווה להתייחס לכולם או ..?
ר: גם וגם. *אתה צריך להגדיל יחסים טובים עם מי שאתה מסוגל, עם אלו שקרובים אליך ולהשתדל לקחת משם כוחות כדי לתקן את היחסים לא כל כך טובים עם החברים שקצת רחוקים ממך*. אבל בכל זאת זה כמו ברפסודה, כמו בסירה, אנחנו צריכים כל הזמן להשתדל להיות באיזון כי בסה"כ הקשר בין כולם הוא החשוב, הוא נכנס לחשבון הסופי. *אם יש לך עשירייה ויש קשר קטן בין כולם, זה יותר חשוב מכך שמכל העשירייה יש לך 2-3 חברים שיש ביניהם קשר חזק וגבוה. הכמות יותר חשובה מהאיכות*.
אתם צריכים להבין שיש זמנים שונים, מצבים שונים בחברים. צריכים לדבר על חשיבות החיבור. *אם אני נמצא במצב שאני לא רוצה לשמוע, לא רוצה להתחבר, לא אכפת לי כלום, נמאס לי מכל הדברים האלה, אז מספיק לי רק להיות כמת ביניהם*. אני מת באמת לפי מה שאני חושב, אבל אם אני גם מסכים להיות מת ביניהם, שיסחבו אותי באלונקה, שיעשו מה שאפשר, אני מוכן להיות בידיים שלהם. כך אנחנו צריכים לראות את החברים.
רק בחיבור, בהשקעה שלנו במשך כל הדרך הרוחנית אנחנו מעוררים כוחות עליונים. *הדברים האלה צריכים ממש להיות רשומים אצלנו בשכל וברגש*, שרק ע"י שיפור היחסים בינינו בעשירייה אנחנו משפיעים על מערכת עליונה ומזמינים ממנה השפעה עלינו. ההשפעה הזאת, האור העליון כבר מתקן אותנו, מכוון אותנו, עושה הכל. אנחנו מזמינים את האור העליון, משפיעים עליו בכך שאנחנו משתדלים להתקשר בינינו למרות שיש לנו תמיד כוחות כנגד החיבור.
ש: מה צריך להיות כתוב במכתב הערבות בינינו?
ר: *תכתבו, תשבו ביחד כל הקבוצה, תפתחו דף במחשב. אתם לא יכולים לשבת פיזית יחד? תכתבו תפתחו דף משותף במחשב ושם שיהיה לכל אחד ואחד בקצרה יכולת לרשום מה זה נקרא כתב הערבות, כתב החיבור. אבל כל אחת שהיא חותמת, זה שייך גם לגברים, כל אחד חותם על כך שהוא ישתדל את זה לבצע. לעבור על הכתב הזה יום יום, ובכל יום לראות כמה אפשר שם לשנות, להוסיף, שיהיו בעיניך כחדשים*.
ש: בוויתור, אם אנחנו יודעים שפועלים מאהבה עצמית אז למה לברר?
ר: שיהיה לנו ברור שאנחנו פועלים מטעם הרצון האגואיסטי שלנו בלבד. כל פעם אתה תראה כמה אתה תגלה את הדברים האלה בצורה אחרת, חדשה ולא נעימה.

*חלק 2 – תע"ס א' חלק ב' הסתכלות פנימית*

עיגולים הם דברים מאוד מיוחדים, הם שייכים לכל האנושות, לכולם כביכול בשווה, כי הם לא תלויים במסכים, לא תלויים ביחסים שיש בין אדם ממטה לבורא למעלה, אלא באשר הנברא הוא נברא חי וקיים, אז כבר בכך הוא נמצא בהשפעה עליונה דרך העיגולים. דרכם אנחנו רואים שרוב עולם מתקיים. תראו מה שקורה בעולם, עליות וירידות בנכסים, מלחמות, כל מיני השפעות, כל זה דרך עיגולים. זה שמישהו לא ילחץ שם על הכפתור ויפוצץ את העולם זה גם השפעת העיגולים.

הכל זה השפעת העיגולים חוץ ממטה למעלה, שזה כבר היחס שלנו, מבינינו לבורא, בתנאים מיוחדים כלומר בעשיריות. ככל שאנחנו רוצים להידמות ביחסים בינינו לבורא, שהם יהיו כמו שהבורא מתייחס אלינו, רק הוא מתייחס לנו באור ואנחנו מתייחסים אליו בכלים שלנו. לכן כמה שמוכנים לוותר על עצמנו, לבטל את האגו שלנו ולהתחבר בינינו, המידה הזאת היא נקראת השפעה לבורא. כך אנחנו יכולים להשפיע אליו. כלומר הוא משפיע עלינו בעיגולים ואנחנו משפיעים עליו יותר נכון ביושר, אפילו שיש כאן השפעה הדדית בין זה לזה.
ש: איך אנחנו יכולים לבנות קו?
ר: אין לך שום אפשרות אלא רק בתנאי שאתה מסדר את המערכת שיכולה להגיע בהשפעתה ממטה למעלה, מעיגולים ליושר. מה אנחנו עושים שאנחנו מתחברים בינינו בעשירייה? מכל מיני צורות שיש על כל אחד ואחד אנחנו רוצים להגיע בעצם ליושר, וע"י היושר להשפיע על הבורא. כי לעיגולים אין לנו קשר, אנחנו לא יכולים להשפיע עליהם. הם משפיעים עלינו וגם בצורה כזאת שאנחנו לא יכולים בדיוק לתאר אותם, אבל להשפיע לבורא אנחנו יכולים רק דרך העיגולים שאנחנו מייצבים בחיבור בינינו.
ש: מה הקשר בין יושר לעיגולים בעשירייה?
ר: הקשר ביניהם עובר דרך הלבבות שלנו, כי אם אנחנו לא מגיבים אז יש עלינו רק פעולת העיגולים מלמעלה. אם אנחנו כן מתחילים להתחבר בינינו, אז אנחנו לאט לאט בונים את היושר. במידה שאנחנו בונים מהעיגולים יושר בנו, כלומר כוונה שלנו שקושרת אותנו לבורא בחזרה ממטה למעלה מאיתנו לבורא, אז הבורא כבר יכול להשפיע אלינו לא בצורת עיגולים בלבד, לכולם כמו שמתייחס לכל האנושות, אלא מתייחס כבר אלינו בצורת קו.

*אנחנו פותחים את היכולת שהבורא יתייחס אלינו בקו, ואז לפי היחס שלנו בינינו, הקשרים בינינו, אנחנו מתקשרים אח"כ מאיתנו לבורא, אז באותו הקו יורדים אלינו אורות שנקראים שמות הקדושים. כך אנחנו מכירים את הבורא, לפי קו שאנחנו מייצבים ולפי האורות שבקו הזה מתלבשים*. זו כל חכמת הקבלה, ואין לנו חוץ מזה שום דבר, עד שנרחיב את הקו עד כדי כך שהוא יהיה כולו כמו עיגול כללי.
ש: איך אני בוחר מתוך ים ההרגשות תענוג שאני מקבל מהבורא?
ר: כמה אתה מסוגל להתחבר עם החברים, כי בלי חברים אתה לא יכול להשפיע לבורא. ככל שאתה יכול להתחבר עם החברים, כבר בהתחברות איתם אתה מברר איזה סוג צריכה להיות ההשפעה לבורא כדי שבאמת זאת תהיה השפעה. *בהתקשרות לחברים אתה בונה בונה בונה את היחס שלך לבורא. אתה מבין שלא יכול להיות שאתה מגיע לבורא אם אתה לא עובר ממטה למעלה, ממלכות לכתר, באור חוזר שלך דרך כל החברים. אז אתה מגיע לבורא. זה נקרא שאחרי כל החברים עומד הבורא*.

ש: זה אומר שאני ממלכות לכתר דרך כל החברים?
ר: אתה רוצה להשפיע להם, ואם אתה מסדר את עצמך להשפיע להם, אז אתה יכול להשפיע לבורא, אחרת לא.

ש: אז איפה המלכות פה ואיפה הכתר?
ר: *כתר זה אתה, ומלכות זה הבורא, כי מדובר על עשר ספירות דאור חוזר*.

ש: מה כלומר שכתר זה אני?
ר: *אתה משפיע, אתה נותן, אתה מסדר את כל הדברים, אתה קובע. זה נקרא נצחוני בניי, הבורא מתייחס אלינו מלמעלה למטה, אבל בעצם התוצאה של הפעולה נקבעת ע"י הפעולה שלנו ממטה למעלה*.
הבורא לא מקבל השפעה מאף אחד, אלא מכולנו. יכולים להגיע לחיבור בינינו ולהתייחס אליו? זה בסדר. לא יכולים? אפילו שכל אחד יהיה החכם ביותר, אנחנו לא נוכל להשפיע לבורא.
כמה האור מאיר בתוך העיגולים זה תלוי ביושר, אחרת בעיגולים, כמו שאנחנו רואים בעולם הזה, ממש חושך.
ש: מה מעלה אדם מעיגול הגרוע ביותר לעיגול הגבוה ביותר?
ר: זה שאדם מרגיש שנמצא בתוך החושך, והעליה מהחושך לאור היא רק ע"י ההשפעה לכלים של אדם הראשון שנמצאים כולם בעיגולים. *אם האדם מבין את זה ומתחיל לעבוד בצורה כזאת עם הזולת, רוצה להעביר דרכם אור לכולם, אז הוא פועל לתיקון העולם. העבודה הזו שונה מהעבודה בעשירייה. בעשירייה אנחנו נמצאים בעבודה בקו, ובהשפעה לכל האנושות אנחנו נמצאים בעבודה בעיגולים*.
אין לנו שום אפשרות ישירה להשפיע על עיגולים, אלא בכך שאנחנו מתקשרים בינינו לבנות כלים דיושר, אנחנו משנים את יחס הבורא אלינו בכלים דעיגולים.
*אין לנו פעולה אחרת חוץ מערבות*. לכן תראו מה שבעל הסולם עושה, כתב מאמר אחד, מתן תורה ומאמר לידו ערבות. זה משלים את זה ויחד את שניהם אנחנו צריכים לבצע. אין יותר מזה, מתן תורה מלמעלה למטה, וערבות שצריכה להגיע כנגד זה תשובה מצידנו ממטה למעלה. בזאת העולם מגיע לתיקון.
*תודה לנשים על ההשתתפות שלכן. אני מאוד שמח שיש לי כאלו תלמידות מיוחדות, שומעות, מבינות. אני אוהב אתכם. תודה*.

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Lezione del giorno28. říj 2024(Morning)Punti Salienti Selezionati

Punti Salienti Selezionati

Punti Salienti Selezionati

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Lezione del giorno28. říj 2024(Morning)
Punti Salienti Selezionati

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati