020_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/CoKaxcqg?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. הסתכלות פנימית. פרק ג', אות מ"ד

... אור המלכות, איזה אור יש בו? אור חוזר הוא לא אור ישר, היינו מה שהיא נותנת. לכן זה צריך הרבה בירורים עם... נבאר את זה אחר... פעם אחרת.

אז איפה צריכים להתחיל?

תלמיד: מ"ד.

רב"ש: מ"ד. דף רס"ה, מ"ד.

אות מ"ד. רשימות המתלבשות בכלים שלהן.

מד) המין הג', הן הרשימות, אשר מתלבשות במקומם של כללות האור שנסתלק. מה זה מתלבשות במקומם? איזה מקום? הוא אומר, כלומר, באוה"ח וכלי מלכות, כלי מלכות שנקרא שהוא שם יש עביות, ונתנה מסך, יוצא אור חוזר, שנתרחבה מינה ובה לע"ס: ... שהמה הלבישו את ע"ס של או"י.

עוד הפעם. למדנו שכלי המלכות דראש, לאחר שהתלבשות האור חוזר ממטה למעלה בראש. אחר כך למדנו שמלכות הזאת מתרחבת מינה וביה, ומלבשת עשר ספירות של אור ישר. ואחר כך למדנו, האור נסתלק על ידי הביטוש פנים ומקיף, שנזדכך המסך, אור נסתלק עם המקום הזה, עם הגוף, אז נשאר שם רשימות, במקום הזה. באיזה מקום? בכלי ואור חוזר שהוא מפה ולמטה.

ונודע, הנה גם הרשימות הנשארות אחרי הסתלקותן, אחר הסתלקותו של האורות, נתלבשו כל או"א בהם לפי בחינתו, ולפי חלקו, למשל, הכתר דאו"י שהיה מלובש בנפש דאו"ח, בעת ההתפשטותם הנה אחר כך, שנסתלק משם, נמצאת הרשימה דכתר מתלבשת במקומו, דהיינו בנפש דאו"ח. וכן הרשימה דחכמה ברוח דאו"ח וכו'. אלא ודאי שלא הוצרכו לכל מדת הכלי, הרשימה הזאת לא צריכה לכל הכלי כמו האור ממש, כי הרשימה היא חלק קטן מהאור המסתלק, חלק קטן נשאר מאור המסתלק. אלא שתפשה שיעור מסוים מהכלי, לפי חלקה.

זאת אומרת, היא לא מאירה, כאילו כל הכלי לא מ... לא מאירה, אלא מקצת כלי מקבל איזה הארה מהרשימו. הוא לא היה בכל הכלי, צריך להיות כל האור. זה שאומר לנו. מה הוא אומר לנו, המין הג' של הרשימות? הרשימות שלאחר הסתלקות האור, המאירות בהכלים שלהם. איפה אור היה מקודם מאיר? בהמס... בהכ... בהמלכות עם אור חוזר שלה. ושלמדנו, שיש ערך ההופכי, מה שכתר דאור ישר, נפש דאור חוזר. מה שחכמה דאור ישר, רוח דאור חוזר וכולי. כמו כן נשאר רשימות מהאורות שנסתלקו. אלא מה הוא מסביר לנו? האור מאיר בתוך כל הכלי מאירה, רק מקצת כלי מקבל ההארה מהרשימה הזאת.

האור שהוא היה מאיר בכלים, איזה כלים? בכלי המלכות שיש לה אור חוזר, שאיך היה הסדר? אור ישר הם באים מלמעלה למטה, אור חוזר ממטה למעלה. ומה למדנו? שמלכות דכתר דאור חוזר ונפש דאור ישר, ומלכות דאור חוזר וכתר דאור ישר. כך היה מאיר. הבנת זה?

תלמיד: כן.

רב"ש: עכשיו הוא אומר לך, שאור מסתלק משם, ה... נשאר רשימה, גם כן באותו הסדר. היינו, הרשימה של כתר דאור ישר היה מאיר בהתלבשות של עביות דאור חוזר. בדיוק כמו שהיה מקודם בהאור, יש עכשיו ברשימו.

ואותי מה אתה שואל?

אני שואל שאלה, מדוע אומרים, אור ישר הולך מלמעלה למטה, מקודם כתר ואחר כך מלכות, באור חוזר אומרים, כתר למטה ומלכות למעלה? על זה מה אתה עוד עונה לי?

קושיה. אם אנחנו אומרים שמלכות הוא כתר דאור חוזר, מדוע אנו אומרים שאור הנפש מאיר דווקא במלכות ולא בכ...? ואדרבה, הוא צריך להיות בכתר דאור חוזר, צריך להיות כתר דאור ישר.

הוא אומר לנו כך. קודם כול למדנו כמה פעמים וצריכים לזכור את זה, שאור ישר מה שבא מלמעלה למטה, זה בא עוד מהאין סוף. שעד שנתגלה רצון לקבל בכלי מלכות, יש לנו ט' ראשונות הנקרא גורמים שתצא מלכות.

לאחר שיוצא מלכות, המלכות משגת את הגורמים שלה. לפני זה מי השיג? מאור אין אנו... אין אנו מדברים, אין השגה באור. אלא מה שאומרים, שיש ד' בחינות, שיש ד' בחינות דאור ישר, וג' בחינות הם רק גורמים שתצא מלכות, שיש לו לנו מלכות שהיא מתחילה להשיג, אז היא משגת את הגורמים שלה. יכולים לומר בצורה שכזו.

אם נגיד, מה באמת הג' בחינות הראשונות לפי עצמם? לא יודעים. רק מה כן יודעים? מה שהמלכות השיגה, שהם גורמים לה. מזה אנו לומדים שיש בג' בחינות הראשונות. אם נקרא ג' בחינות שהם לעצמם, יכול להיות שיש שם עוד בחינות מה ללמוד. רק מה לומדים? מה שמלכות השיגה. אז מלכות השיגה, יש כתר דאור ישר, זה זך ביותר, עד למטה.

זך ביותר, מה הפירוש זך ביותר? צריכים להבין. שהיה שם רק רצון לקבל. מה עב ביותר? שיש שם רצון לקבל חיסרון. לכן כשאור בא למלכות, מדוע דווקא למלכות? היא הכלי שמשיג את האור. אז היא לא רוצ... עושה חשבון, מה שיכולה לקבל בעל מנת להשפיע, היא מקבלת. מה שלא יכולה, לא מקבלת.

אומרים, איפה שיש רצון לקבל גדול, ממשיכים קומה גדולה. לכן אם יש במלכות בחינה ד', ממשיך את קומה הגדולה. אם יש בחינה ג', ממשיך מדרגה יותר קטנה. שמלכות המשיכה מדרגה גדולה, איך זה מתלבש בכלים דאור ישר? אומרים, היות שיש כלל, האור בא מהמשפיע, האור רוצה בהשתוות הצורה עם הכלי. לכן בט' ראשונות, אין שם חיצוניות, אין שם רצון לקבל מגולה, רק ההפך, מגולה רצון לקבל במלכות.

לכן בכל מקום שיש יותר זך, לא צריכים אור חוזר גדול. בשביל מה? ההוא רוצה לקבל, כלי זכה. וכאן צריכים להבין, דווקא בשביל שכלי זכה, דווקא שם מאיר האור בגדלות. הגם שזה קשה להבין, זה קושי, כי יכולים להבין על ידי המאמר, שהוא אמר פעם. כתוב, האין שכינה שורה... חז"ל אמרו, אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה.

אז הוא שואל, זיכרונו לברכה, שאל, אדרבה, מי שיש לו צורך, אז יכול לזכות לשורה את השכינה. מדוע? אם אדם בשמחה, לא חסר לו שום דבר, אחרת לא יחיה בשמחה. אם כן, אז הוא יכול לקבל, אז יש לו השתוות הצורה עם האור, רק האור מאיר במה שאין שום חיסרון.

אם כן, לפי זה יכול להיות שלכל העולם אין חסרונות לאור, אז כל העולם היה צריך לקבל השריית השכינה. אבל אין לו כלים לזה. לכן צריכים שתי דברים, מצד אחד, צריך להיות לו חיסרון גדול. כל העב ביותר, כל יש לו חיסרון ביותר, ממשיך מדרגה יותר גדולה. ואיך זה מתלבש? במקום שאין חיסרון, שם הוא מתלבש. זה קצת קשה להבין, וזה תשובה לשאלה שלך. היות שכלי זכה, לא צריכים אור חוזר גדול. בזמן שצריכים אור חוזר גדול, כבר הכלי קצת מעובה, הרי יש... אם כן מה יש לו? מדרגה יותר קטנה.

אם אני רוצה לדבר, מה זה מקצת כלי, מה זה? כל הכלי. אני יכול לתת לך משל, המשל ישן שלי. שאל מישהו, מה שלום אבא שלך? ברוך ה'. הולך לעבודה? לא. הולך בבית? לא. הוא, מה הוא עושה כל היום? שוכב במיטה. מכיר בן אדם? לא, אבל עדיין הוא חי. יש סיכויים, שיכול להגיע שוב לשלמותו. זה נקרא שאור החיים שלו מאיר במקצת כלי. לכן יש שוב שיהיה בריא, היה ימשיך אור בחזרה, אז יהיה שוב חי, ילך לעבודה.

מה עליות נקרא?

תלמיד: חיסרון, הוא אומר.

רב"ש: אדם עלה בדרגה. עליית מ"ן נקרא הבן אדם... יהי רצון לפניך, תן לי רפואה. מה זה? מעלה חיסרון. שהוא נענה על התפילה, מקבל רפואה.

תלמיד: אז מקבלים...

רב"ש: זה שתי דברים? כן.

כן, לכן יש דברים שמותר לעשות עליית מ"ן, היינו לבקש שהם יתמלאו. דהיינו כשהוא אומר בדוגמה על רפ"ח ניצוצין, שנקרא ט' ראשונות, ששם יש סיגוף של מלכות הממותקת בבינה, ושם יכולים להעלות חיסרון בכדי שיתמלאו מהאור. אבל המלכות, שנקרא לב האבן, אסור.

סיפרתי פעם דוגמה. מה זה דוגמה? לעתיד לבוא, הוא אומר כך, מלכות, אם נדבר באופן כללי, אבי זיכרונו לברכה אמר כלל, כוללים הכול בשלושה מילים. הבורא, הוא המשפיע, הוא נבחן להאור, שמשיגים ממנו, אחרי זה משיגים אותו. מי משיג אותו? הכלים. מי הם הכלים? מלכות.

שאנו אומרים, ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, באופן כללי, הקדוש ברוך הוא נקרא המשפיע, ומה נקרא שכינה? אין שם שני דברים, יש רק דבר אחד, אמר. רק מה? הוא אומר שהזוהר הקדוש אומר, הוא, הקדוש ברוך הוא, נקרא שוכן, והיא נקראת שכינה. אז הוא אמר, מה הפירוש, מה הוא אומר, מגלה לנו חידוש הזוהר בזה שהוא אמר, הוא נקרא שוכן והיא נקרא השכינה?

הוא הסביר כך. המקום שהקדוש ברוך הוא מגולה, המקום הזה נקרא שכינה. אין כאן שני דברים. במקום שהאור מגולה, המקו... איפה זה מגולה? בכלי. זה כלי הכללי נקרא מלכות. לאומרים, יראה קודשא בריך הוא ושכינתיה, פירוש הדבר, שהאור יתגלה בכלים. לכן כל הכלים של כל העולמות נקראו מלכות. והנשמות הם חלקי המלכות. והאור, אור אחד. בכל השינויים, כפי מה ש... כפי מה שיכולים לקבל את הגילוי שלו. שיש ארבע מדרגות במלכות, היינו, ארבע הבחנות שתחתונים יוכלו לקבל.

נמצא שאין לו מה לדבר, רק בשני דברים, האור מלובש בכלי. האור נקרא הקדוש ברוך הוא, והכלי נקרא השכינה. אור נקרא שפע, אור נקרא ט' ראשונות, וכלי נקרא מלכות. וכל הנשמות נקראים חלקי המל... חלקים מהמלכות. היינו, שהאור צריך שיהיה שם מגולה. מה הפירוש, צריך להיות שם מגולה? בעצם אומרים, מלוא כל הארץ כבודו, רק מדברים כלפי המקבלים, העיקר מה הם משיגים, לפי ההכנות שלהם, שנזדכך אחרי הצמצום, שצריך להיות השתוות הצורה, שזה אנו מכנים בשם אור חוזר.

לכן יש ארבע בחינות, אבל אליבא דאמת, זה רק בחינה אחת שצריך להיות מגולה.

נו נדבר כאן מרשימות שאינן מתלבשות בכלים שלהן, כמו שלמדנו מ... באות מ"ד, אלא שהן ממעל לכלים שלהן.

זה נדבר באות מה) המין הד' הוא, הרשימות שאינן מתלבשות בכלים שלהן אלא שנמצאות כאו"א, ממעל להכלי השייך לה, בסוד תגין על האותיות כמובא בדברי הרב כאן.

זה הוא אומר שיש עוד מין ממין הד', שהרשימות הם למעלה מהכלים. עכשיו צריכים להבין, מדוע הם למעלה מהכלים? מי שלא היו בתוך הכלים, אנו מבינים, שנשאר רשימו ממה שהאור היה מאיר, נשאר עכשיו בפנים חלק. אבל מעל הכלי, איפה היה מקודם אור שממעל הכלי, שאני אגיד עכשיו ששם נשאר רשימו? אז הוא אומר, לעולם זה היה בכלי, ומעל הכלי לא היה אור, לכן לא יכול לומר שנשאר רשימו מאור שלמעלה מהכלי. רק היה בכלי, רק יצא לחוץ.

וטעם יציאתן מהכלים שלהן לחוץ הוא, דבר צדדי, כי מכח ההכאה של אוה"ח היורד והרשימה זה בזה, ניקח דוגמה. ניקח דוגמה על בחינה ג', בחינה ד' יש הרבה שאלות, מלכות אינה מנחת רשימו, ניקח בחינה ג'.

בזמן שהאור היה מאיר על בחינה ג', היינו בנקודות כבר, אה... ונסתלק, נשאר רשימו וכלי דבחינה ג' בקומת חכמה. ואחר כך היה מאיר אור על בחינה ב', שהוא קומת בינה. וכל אור הוא צריך להאיר בכלים הריקנים מהאור. לכן אור הבינה רוצה להאיר לכלי דזעיר אנפין. כלי דזעיר אנפין לא רוצה לקבל אותה, מדוע? היא רק אור הבינה, ולו יש רשימו בכלי דחכמה, שלא תקבל.

מה זה הכאה? הכאה נקראת שני כוחות שווים, יש... יש סברה לכאן, יש סברה לכאן. וזה נקרא הכאה ברוחניות, שני דברים מנוגדים. אבל יש סברה אחרת, סוף כל סוף זה רק רשימו מהאור, אבל אור ה... שבא מבחינה ב', זה אור ממש. ועל ידי זה למדנו, בהכאה הזאת נפלו ניצוצין של בחינה ב' לתוך הכלי של בחינה ג'. מה עם הרשימו שיש שם מבחינה ג'? זה אומר, הרשימו יוצא לחוץ בסוד תגין על האותיות, ורק בניצוצין של האור חוזר, בניצוצין של בחינה ב', נכנסת בכלי של בחינה ג'.

ברור? נראה בפנים.

וטעם יציאתן מהכלים שלהן הוא, כי מכח ההכאה של אוה"ח היורד מקומה חדשה, והרשימה שיש בכלי ישנה זה בזה, הנה מתוך שאוה"ח בא מהארת הזווג שמאיר עכשיו אור, לא רשימה, ובפנים מה יש בכלי? בחינת הג', רשימה לבד, האור מתגלה על הרשימה. מה זה רשימה? שהיא מבחינת שירים של הסתלקות הזווג, שנשאר מקודם בקומת חכמה. ומתוך שאור הרשימה הוא בהפכיות מאו"ח היורד לתוך הכלי שלה, ע"כ אינם יכולים להיות יחד, בנושא אחד, דהיינו בכלי אחד, ולפיכך הוכרח הרשימה להסתלק מהכלי שלה, ולצאת מעל לכלי שלה.

אני יכול להגיד לך משל. ברוחניות אומרים, יכול לתת, זאת אומרת, המושג בחומר. למשל, יש לי שיריים מאוכל שנשאר בשבת. עכשיו בישל דבר חדש, שהוא מקודם היה בשר בקר, שיותר ביוקר היה מבשר העוף נגיד, יותר בזול. זה חדש, יש מעלות, וישן, לא כל כך. אז אני ל... שוקל בדעתי, מתבלט בדעתי מה לעשות. לקבל זה? בשר בקר עולה ביוקר. אם כן, בשביל מה צריך להיות בשר עוף שהוא יותר בזול? בתור משל, הוא לא אומר לא להקפיא את הבשר, או לא. זה שיריים, אני אוהב לאכול דבר חדש, דבר טרי. אז הם יודעים מה לעשות, ... הוא לא. מה שטרי זה טרי, אני לוקח אותו. נמצא שדחיתי מה קודם חישבתי שאני יאכל מה שנשאר לי, פתאום בישל מחדש, זה דוחה אותי, שאני לא אשתמש עם מה שנשאר, ואני אוכל המאכל שטרי.

כאן אותו דבר. נמשל, מקודם היה אור של חכמה, ואחר כך בא אור הבינה. אומרים, אור החכמה יותר חשוב מאור הבינה. אם כן, מה אני צריך לעשות, באור החכמה צריך או באור הבינה? באור החכמה.

אם כן מה השאלה? חזרה. היות אור החכמה, אין היא מאירה לעכשיו, רק נשאר לי שיריים, חלק קטן ממה שהיה מאיר אור החכמה. אבל אור הבינה בא עכשיו מזיווג דהכאה, אור ממש חדש, לכן הוא בוחר לקחת אור החדש. נמצא, ודאי שאם הוא מושלם בזה, הוא דוחה זה לחוץ. זה הנמשל. מה כל כך קשה להבין?

מה למדנו? השורה האחרונה, ולפיכך הוכרח הרשימה להסתלק מהכלי שלה, ולצאת ממעל לכלי שלה. הלאה. עכשיו נדבר מה הפירוש רשימות, שהיה מקודם על מחוץ לכלי, חזרו לכלי שלהם? מה פתאום? למדנו סברה, שהכלים, שהרשימות, הם נמצאים בחוץ. עכשיו אומר דבר חדש, הרשימות חזרו לתוך הכלים שלהם. מה נעשה כאן? נראה.

המו) המין הה' הוא, הרשימות, שחזרו לכלים שלהן, מתי? אחר שיצאו משם, ויצאו ממעל הכלים, חזרו חזרה. איך? למדנו הנקודה, מדוע הכלי... הרשימות יוצא לחוץ? מטעם שאור הבא מבחינה ב' הוא אור ממש, והוא ג', רק רשימו. אז הוא אומר, כי אחר שנסתלק הזווג גם מבחינה העליונה, שגם בחינה ב' נסתלק האור, והזיווג נעשה על בחינה א', הנה משום זה נסתלקה ג"כ הארת האו"ח היורד, האור שהיה מאיר בבחינה ב', אין כאן. מדוע אין כאן? אור דבחינה ב' נסתלק על ידי ההזדככות המסך מבחינה ב', מבחינה א'. אם כן, מה נשאר לנו מבחינה ב'? רק רשימו. אם כן מה יש כאן? שתי הרשימות. איזה רשימה יותר חשובה? הג'. לכן הג' חוזרת ונכנסת בפנים. זה שאומר.

ביחד נלמד. הנה משום זה, אם האור נסתלק מבחינה ב' מטעם הזדככות המסך, ג"כ הארת האו"ח היורד, שלמדנו, שניצוצין על ידי הביטוש, נפלו ניצוצין מבחינה ב' לבחינה... לכלי דבחינה ג', שורש ה... דבחינה ג', ורשימו דבחינה ג' יוצא בחוץ, מטעם מה? מטעם הניצוצין של בחינה ב' דאורות שנפלו לתוך בחינה ג'. אם האור של בחינה ב' נסתלק, אז ממילא אם נתחברו הניצוצין הם נפלו לכלי שמתחתיה, ואז חוזר הרשימו של בחינה ג' לכלי שלא קיבל קודם.

כי עתה אין לה התנגדות עוד מהאו"ח שבתוך הכלי שלה, אלא תכף נגיד, זה אור הבא מחדש, יש סברה לקבל אותו. זה רק רשימו, אין הפכי, גם זה רשימו וזה רשימו וזה רשימו, אז אני בוחר בבחינה ד', בג' יותר מבחינה ב'. זה נקרא אין הפכיות, אבל יהיה סברה הפוכה. אין הסברה הפוכה. הדעת נותן, ד' יותר חשוב מג', ג' יותר חשוב מב'. בזמן שיש איזה פלוס לבחינה ב', אז אני אומר שיש הפכיות, מטעם הסיבה שזה אור מחדש. אם הסיבה מתבטלת, אין שום הפכיות. זה פשוט, מי רוצה לתת לי חמש מאות, אני לקבל ארבע מאות, יש הפכיות רק שלא לק... אין שום סברה הפוכה לזה שאני חושב.

מה זה הפוכה? אני חוזר עוד הפעם. יש לי סברה להשיג הרשימה דבחינה ד', אבל יש... אבל יש סברה הפוכה, לא, יותר כדאי לקבל בחינה ג'. הייתכן? זה אור מחדש וזה רק רשימו. זה נקרא הפוכה מזה. אבל עכשיו אין לי שום סברה הפוכה, רק מה? יש לי שכל אחד, שג' יותר חשוב מב'. זה רשימו, זה רשימו, כבר אין הפכיות. זאת הנקודה של ההפכיות. הפכיות הסברה. אני מדבר הפכיות מעצם. הפכיות הסברה, מה לעשות, אני חושב. ברור?

זה שאומר, ואז חזרה הרשימה לתוך הכלי שלה כמקודם. כי עתה אין לה התנגדות עוד מהאו"ח שבתוך הכלי שלה, מדוע? שהרי הוא... שהרי גם הוא אחר הסתלקות הזווג שלו, וע"כ, שוב הרשימה מתגברת על אוה"ח. והטעם, שהסתלקות הז... והטעם שהסתלקות הזווג ההוא מכונה כיבוי הניצוצין, הוא משום שהארת אור חוזר מכונה בשם ניצוצין, לכן הפסק הארתו מכונה הרב בשם כיבוי הניצוצין, שהוא לשון הנוהג אצלו, שהוא שואל, מה ללשון נתכבה ניצוצין? בזמן שהיה מאיר נקרא ניצוצין, הוא רוצה לומר, שלא האיר, מכונה זה בכיבוי הניצוצין.

כאן, מדוע הוא אומר שהניצוצין מתכבים? תשובה, מה שהיה מאיר, מתכבה. היה מאיר ניצוצין? הניצוצין מתכבים. אם היה מאיר האור, היית אומר, אור נתכבה. זה לקושיה.

... נולדו על ידי הכאה, מרשימו לאור חוזר היורד, מהם נפלו ניצוצין, מהכאה נפלו ניצוצין. הוא נקרא מכֶּה, כי פרצוף שהיה מכה בכוח ונפלו ניצוצין. אז כשהוא אומר שבא על ידי הכאה, הוא מכנה כאן ניצוצין. ל... של אור חוזר היורד. כך הוא מכנה כאן.

ואור ח... יש עוד בחינה, ניצוצין. יש הרבה בחינות ניצוצין, לא בחינה אחת. בדרך כלל הוא מפרש דברי הזוהר, אז הזוהר הקדו... אז הרב מפרש, כתוב שהוא נהרא וניצוצין, אז רב אומר, נהרא זה אור ישר, וניצוצין זה אור חוזר. ואור חוזר ... את זה ואור חוזר זה שתי דברים. שהוא מדבר מאור חוזר שבא ממטה למעלה עם הזיווג, וכאן אור חוזר ו... כאן מאור חוזר אור ישר. אור הרשימה במאיר בבחינת אור חוזר. זה עניין אחר לגמרי, אין זה דומה לזה. בניצוצין גם כן יש ארבע בחינות.

עכשיו נדבר ברשימה כוללת מאור זך ואור עב ביחד, ואחר כך נדבר רשימה מאור הזך לבד, ורשימה מאור עב לבד.

מז) המין הו' הוא, רשימה הכוללת אור הזך ואור העב.

אנחנו למדנו, בזמן שאור ישר היה מאיר בכלים, רק הם נקראים אור חוזר, היה אור חוזר ואור... והיה אור העב הנקרא אור חוזר ואור ישר מעורבים זה בזה, עד אין להבחין בין אור לכלי, שהוא אומר, שהכלי משמש אותו תפקיד כמו האור. אם לא היה כלי, האור לא היה יכול להאיר. אם כן שניהם משמשים תפקיד אחד.

שניהם משמשים תפקיד אחד. לכן, אחרי שנסתלק האור, אז ניכר כלי לשפלות, כמו איגלאי מילתא למפרע, אור זה אור, וכלי זה כלי. אבל נשאר חלק קטן מאור ישר, המכונה אור הזך, הוא מתלבש בחלק קטן, זאת אומרת בכוח של אור התגברות, המכונה אור חוזר.

זאת אומרת, כמו שאור ישר הכללי היה מלובש באור חוזר הכללי, כמו כן עכשיו, שמדברים מרשימות, יש רשימה, חלק קטן מאור ישר, המלובש בחלק קטן מאור חוזר, ושניהם ביחד מעורבים זה בזה, נקרא רשימה אחת. ועל רשימה הזו, למדנו, מלובשים בכללות הכלי, שנקרא כעת מלכות באור חוזר. לפי מה שלמדנו באות מ"ד.

תלמיד: כן.

רב"ש: זה מין הו', ברור?

עכשיו הוא אומר, המין הז', הוא הנקרא אור זך, המובא כאן בדברי הרב. המין הח' הוא, הוא הנקרא אור העב של הרשימה, המובא בע"ח (שער מטי ולא מטי). אז יש כאן למטי לדבר כשהם ביחד, ושהם נפרדים, נבחנות לשתי בחינות. פירוש הדברים נלמד באות מ"ח.

תלמיד: מה ההבדל בין...

רב"ש: ברשימה של בחינה ג' אמר, הרשימות נשאר בכלים. אחת. ב', יש להבחין שהם מורכבים משתי בחינות.

תלמיד: אבל עצם ההבחנה זה...

רב"ש: זה נקרא מין הו'. מין הז', שהשתי בחינות האלה הן נפרדות זה מזה. יש להבחין כאן ג' הבחנות ברשימה הזאת. אחד, באופן כללי הם, הפעולה שלהם מחיים את הכלים. ב', אני צריך להבחין מאיפה הם באים, שזה זך וזה אור העב, אבל בשניהם עדיין נבחנים לאור אחד, היינו שלא ניכר הבדל בין זה לזה, לא סתם. שלא ניכר הבדל זה מזה. ח' נקרא שכבר יש הבדל בין אור העב לאור הזך.

תלמיד: ז' וח'. ז' וח'.

רב"ש: כן.

הכותרת, כמו באורות דהתפ"א, שאור היה מאיר בטרם שנסתלק, היה [ה]אור הזך מעורב עם [ה]אור העב, אור ישר הכללי היה מאיר, היה מ... באור העב הכללי שנקרא אור חוזר, כן הוא ברשימה שהניחה התפ"א, שאור נסתלק, גם כן נשאר חלק מהרשימו בחלק מאור העב.

מח) פירוש הדברים, מ"ח. כי כל מה שישנו באור, יש גם כן ברשימה הנשארת מהאור. ולכן מכונה הרשימה בשם רושם חותם. כמ"ש הרב. מדוע נ... רושם וחותם? כמו מה שחותם נשאר על... כל מה שנשאר מהחותם והנחתם ממנו, כמו כן נשאר רושם האור שהיה מאיר בתוכו.

וע"כ הרשימות הנשארות מהאורות דהתפ"א, כוללות אור וכלי, דומה להאורות שמהם באו. כמו שאורות שהם באו היה שם אור וכלי, כמו כן גם כאן ברשימות. אלא כל זמן, שהרשימה מלובשת בכלי שלה, אין שם הכר בין אור לכלי, אין הבדל בין אור הזך שברשימו, לאור העב שברשימו. בדומה לאורות דהתפשטות ב', שלמדנו בזמן שהאורות מאירים בכלים, הוא אומר, הרב, שהאורות והכלים מעורבים זה בזה עד שאין להבחין, עד שאין להכיר בין אור לכלי, כמובא כאן (בדברי הרב).

ולכן גם ברשימה הבאה מהם, אינה ניכרת ג"כ בין האור והכלי, אלא שהם מעורבים יחד. וזהו המין הו', דהיינו הרשימה הכוללת אור הזך ואור העב, אבל אין אור העב ניכר בה, בתוך הכלי, אלא מעורב בה כנ"ל.

זה למדנו מין הו'. מה זה מין הז', שנפרדו זה מזה? אז הוא אומר, אחר הסתלקות רשימה מן הכלי, נגלתה העביות שבכלי, בדיוק להראות שנסתלקים הכלים, נקרא אז השפלות של הכלי.

מט) עתה תבין את מין הז' והח' הנ"ל. כי נתבאר לעיל באות מ"ה, בענין המין הד' של הרשימה, שמסבת ההכאה של או"ח היורד ברשימה נסתלקה ויצאה הרשימה מן הכלי שלה, ועלתה [עליו] רשימה [מ]למעלה, בסוד תגין על האותיות, ע"ש, והנה עתה, בסבת הסתלקות הרשימה מן הכלי, נתגלתה ההפרש בין הכלי ובין הרשימה, כי עתה ניכר העביות שבכלי, שנבחן עתה בשם אור העב, בדומה לאורות דהתפשטות ב' שנסתלקו, נקרא אור בעב בשם כלי. עש"ה.

ומה כתוב כאן? אני חוזר. והנה עתה, בסבת הסתלקות הרשימה מן הכלי, נגיד כלי ד... הרשימו דבחינה ג', שהוא היה מאיר בתוך הכלי בבחינה ג', נתגלה ההפרש בין הכלי ובין הרשימה, כי עתה ניכר העביות שבכלי, שנבחן עתה בשם אור העב, בדומה לאורות דהתפ"א. וכבר ידעת שכל מה שנוהג באורות נוהג ג"כ ברשימות הבאות מהם.

עוד לא ברור, נראה עוד קטע.

אות נ) והנה נתבאר, כי אחר הסתלקות הרשימה מן הכלי, נתגלה הפרש בין האור של הרשימה ובין הכלי דהרשימה, והכלי, נקרא עתה אור עב דהרשימה.

אנו צריכים לזכור כאן דבר אחד. בזמן שהוא אומר שהרשימו יצא למעלה כלי, רק רשימו דאור הזך עלה, רשימו דאור עב לא עלה. עב לא יכול לעלות, כלי נשאר על מקומם. נמצא שהרשימו דאור הזך נתפשטה מהרשימו דאור העב, אז אור העב נקרא עכשיו לְמה שהוא עב, ושלא דומה כבר לרשימו דאור הזך. מה שאין כן, שהיו ביחד בתוך הכלי, היה נבחן לבחינה ו'. רק עכש... אחר כך, כשבא אור מבחינה ב', ואור בחינה ג' היה... סיום הזאת צריך לצאת לחוץ, רק אור הזך עלה לחוץ, אבל אור העב, הכלי נשאר בשביל הרשימו. נבחן אור הזך שלמעלה לחוץ...

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Lezione del giorno17. Dez. 2025(Morning)Part 2 Registrazioni Rabash. Baal HaSulam. TES. Vol. 1. Parte 4. Osservazione interna. Capitolo 3, Punto 44

Part 2 Registrazioni Rabash. Baal HaSulam. TES. Vol. 1. Parte 4. Osservazione interna. Capitolo 3, Punto 44

Registrazioni Rabash. Baal HaSulam. TES. Vol. 1. Parte 4. Osservazione interna. Capitolo 3, Punto 44

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Lezione del giorno17. Dez. 2025(Morning)
Part 2 Registrazioni Rabash. Baal HaSulam. TES. Vol. 1. Parte 4. Osservazione interna. Capitolo 3, Punto 44

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati