מה רב טובךָ אשר צפנת

14. מה רב טובךָ אשר צפנת ליראיך, פעלת לחוסים בָּך.

15. מדרגה העליונה, עולם העליון, בינה, נקראת מ"י. מדרגה תחתונה, עולם התחתון, מלכות, נקראת מ"ה. כמ"ש, מה ה' אלקיך שואל מעימָךְ. אל תקרא מ"ה, אלא מֵא"ה, משום שכל המדרגות העליונות בשלמותם, שהם חמישים, הם במלכות. וע"כ נקראת מאה. כי חמישים שלה, שהם כח"ב תו"מ, שכל אחת כוללת עשר, וחמישים של בינה, הם מאה.

וע"כ בינה נקראת מ"י, שהם חמישים, והמלכות מ"ה, שהוא מאה, מפני שכוללת בתוכה גם החמישים דבינה.

16. עוד טעם שהמלכות נקראת מ"ה. אע"פ שההמשכה העליונה של חכמה נמשכת דרך המדרגות העליונות, בינה וז"א, אינה מתגלה עד שנשלמת במלכות, שהיא מקום הסוף של כל המדרגות, הסוף של המשכת הכול, ועומדת בגילוי בהארת החכמה. ואע"פ שהתגלתה יותר מכולם, עומדת לשאלה מה: מה ראית? מה ידעת? כמ"ש, כי לא ראיתם כל תמונה.

17. משום זה כתוב, מה רב טובךָ. אשר מ"ה היא המלכות. רב טובך, יסוד דז"א, הנקרא רב טוב, כמ"ש, ורב טוּב לבית ישראל. כי אור הראשון הכלול ביסוד נקרא טוב סתם. וכאן כלולים זכר ונקבה, שגם הנקבה הנקראת מה, ע"ש שבה נגלה החכמה, גם היא כלולה כאן, כמ"ש, מה רב טובך. וע"כ כתוב, רב, כי רב מורה על הארת החכמה.

אשר צפנת, כי אור הזה נגנז, כמו שאור הראשון נגנז ונשמר לצדיקים. פעלת, כי במלכות, הנקראת מ"ה, ע"ש התכללות הבינה בה, היא אומנות הכול, אומנות של כל העולם, אומנות של הנשמות והרוחות. כי אם לא הייתה האומנות הזו של התכללות הבינה במלכות, לא היו יוצאים שום מוחין בזו"ן וג' עולמות בי"ע.

18. בהתכללות הבינה במלכות עשה הקב"ה אומנות של כל העולם. כמ"ש, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, בזה נעשה המשכן ונבנה, שהוא בצורת עולם שלמעלה, בינה, ובצורת עולם התחתון, מלכות. כמ"ש, וייקחו לי תרומה. לי תרומה, הן ב' מדרגות בינה ומלכות, שהן אחת, שמתחברים יחד.