אפרסמון ואפִּריון
20. אפִּריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון. אפריון הוא היכל התחתון, מלכות, כעין היכל העליון, בינה. והקב"ה קרא לו גן עדן, שנטע אותו להנאתו, והשתוקקותו היא להשתעשע בו עם נשמות הצדיקים, ששם עומדות כולן ורשומות בתוכו. אלו הנשמות שאין להן גוף בעוה"ז, עולות כולן ומתעטרות שם, ויש להן מקומות לראות להתענג בעונג העליון, הנקרא נועם ה', ושם מתמלאות מכל התענוגים של נהרות אפרסמון הטהור.
21. אפרסמון, ההיכל העליון המכוסה והגנוז, בינה. אפריון, ההיכל התחתון, מלכות, שאין בו סָמֶך עד שנסמך מהיכל העליון. ומשום זה אות סמך סתומה מכל צדדיה: ס'.
22. מה בין אפרסמון לאפריון? בשעה שנסתם ונגנז בתוך הבינה אור העליון למעלה, הג"ר דבינה, שנתקנו לאו"א עילאין, שהי' עלתה באור ונסתם האור ונעשה לאויר, אז היא עומדת בצורת אות ס', שהאור סתום בתוכה, ונגנז בה לעלות למעלה. ובשעה שחזרה וישבה, רובצת על הבנים למטה להניק אותם, שהיא ז"ת דבינה, שנתקנו לישסו"ת. אז היא עומדת בצורת אות ם', הרבוצה והסתומה לד' רוחות העולם, חג"ת ומלכות. שחו"ג דרום צפון, ותו"מ מזרח מערב.
הבינה מתחלקת לג"ר וו"ק. הג"ר שהן חב"ד, והג"ר דגוף שהן חג"ת עד החזה, נתקנו לאו"א עילאין. ולהיותן ו"ס חב"ד חג"ת, שכל אחת כלולה מעשר, נקראות באות ס', שש פעמים עשר. וגם משום שנסתם מהן אור החכמה.
ומחזה ולמטה דבינה ד"ס נהי"מ נתקנו לישסו"ת. ולהיותם ד"ס, שכל אחת כלולה מעשר, נקראות באות ם', ד"פ עשר. וגם משום שהיא סתומה לד' רוחות העולם, שהם חגת"ם, שנעשתה סתומה משום שצריכה לתת מוחין לז"א, שהוא חגת"ם. ובשביל ד' רוחות אלו נסתמה.
23. וע"כ זהו אפרסמון, וזהו אפריון. כי האפריון, שהיא המלכות, נתקן כעין האפרסמון, הבינה, והם בצורה אחת. ובמקום שתי האותיות ס' מ', שיש באפרסמון, עומדת י' באפריון, בעניין הברית, שעתידה לקבל הכול מאותיות ס' ום', שהוא מאה ברכות.
ס' ם', שישים וארבעים. שישים כנגד ו"ק שיוצאים מס', חב"ד חג"ת עד החזה דבינה. ונקראים ו"ק, משום שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, והם כחג"ת נה"י. ארבעים, כנגד ד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ דישסו"ת, נהי"מ דבינה שמחזה ולמטה. וכולם משלימים למאה. ואות י' של אפריון משלימה למאה, י' ספירות שכל אחת כלולה מעשר, כעין ס' ם' של מעלה שבאפרסמון, הבינה. וע"כ זהו אפרסמון וזהו אפריון, שצורתם שווה.
24. הנהרות יוצאים מאפרסמון, ונשמות עליונות, שאין להן גוף בעוה"ז, יונקות מאור היוצא מאפרסמון הטהור, ומתענגות בעונג העליון. והנשמות שיש להן גוף בעוה"ז, עולות ויונקות מאפריון ויורדות. ואלו נותנות ולוקחות. נותנות ריח מאלו מע"ט שהשתדלו בהם בעוה"ז, ולוקחות מריח שנשאר בגן, כמ"ש, כריח שדה אשר בירכוֹ ה', ריח שנשאר בשדה.
וכולן עומדות בגן, אלו שאין להן גוף בעוה"ז מתענגות למעלה באפרסמון, שהיא בינה שבגן. ואלו שיש להן גוף בעוה"ז, מתענגות למטה, באפריון, שהוא המלכות שבגן.
המלכות, מחמת הדינים שבה, מכונה אפר ואפרון. אפרון פירושו אפר שלנו. ומעת שעלתה המלכות לבינה, מכונה גם הבינה אפרון. ואז הבינה נחלקה לשניים, לג"ר, או"א עילאין, והם ס', כנגד ו"ס חב"ד חג"ת, שכל אחת כלולה מעשר, ומחזה ולמטה נתקנה לפרצוף ישסו"ת, שכולל ד"ס נהי"מ, והוא ם'.
וכששני פרצופים הללו ס' ם' מאירים בבינה ונכנסו באפרון שלה, נעשתה לאפרסמון, ואורותיה מכונים נהרות אפרסמון הטהור. והמלכות, בעת שמקבלת משני פרצופים הללו ס' ם' שבבינה, משיגה במקומם י', שנכנסה באפרון שלה ונעשה אפריון. וגן העדן כולל הארות שתיהן, שהנשמות שלא התלבשו בגוף בעוה"ז, מקבלות מאפרסמון שבגן. ואלו שיש להם גוף בעוה"ז, מקבלות מאפריון שבגן.
25. עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון. עשה לו, לעצמו. הרי נשמות הצדיקים משתעשעים בו. למה כתוב, עשה לו? משום שאפריון וכל נשמות הצדיקים עומדים, כדי שהקב"ה ישתעשע עימהם. ונמצא, שעשה אותו לעצמו. המלך שלמה, מלך שהשלום שלו, מלך העליון, ז"א. המלך סתם הוא מלך המשיח, המלכות. זה עולם הזכר, וזה עולם הנקבה.
מעצי הלבנון, האילנות והנטיעות שעקר אותם הקב"ה ושתל אותם במקום אחר, שבע ספירות של זו"ן שהיו במקום המלכות דמדה"ד, ועקר אותם משם, ושתל אותם במקום בינה, במלכות דמדה"ר. ואלו ו"ס חג"ת נה"י של זו"ן נקראים ארזי הלבנון, כמ"ש, ארזי לבנון אשר נטע. ולא נבנה האפריון הזה ולא השתכלל אלא בהם.