ויין יְשַׂמַח לבב אנוש, חסידה ברושים בֵּיתה

68. כתוב, ויין יְשַׂמַח לבב אנוש. זהו יינה של תורה, כי כך עולה יין כחשבון סו"ד (70). וכמו היין שצריך להיות סתום וחתום, שלא יתנסך לעבודה זרה, אף סוד התורה כך, שצריך להיות סתום וחתום, וכל הסודות שלה אינם מושקים אלא ליראיו.

ולא לחינם עושים כמה מצוות ביין, ומברכים עליו להקב"ה. ויין, יש לו שני צבעים, לבן ואדום, דין ורחמים, וזוהי ב', שהיא תוספת, ביין. שבמילה, ביין, יש תוספת אות ב', הרומזת על דין ורחמים. כמו השושנה, שיש בה לבן ואדום. לבן מצד ימין, חסד, ואדום מצד שמאל, גבורה.

69. ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן. מהו לבב אנוש? הלוא לב אנוש, היה צריך לכתוב. אלא יש לב מסור ללב, והם:

ל"ב (32) אלקים שבמעשה בראשית, אשר לב הזה הוא בינה.

ולב, אשר אות ב', הוא ב' של בראשית. ואות ל' מהכתוב, לעיני כל ישראל. ב' שבתחילת התורה עם הל' שבסוף התורה, אותיות לב, שהיא לב המלכות.

וע"כ כתוב, לבב אנוש. שהיין, הארת החכמה, מתגלה ומשמח את לב, הבינה, ולב, המלכות, שמשם מקבל אנוש.

לב פעמיים, בגי' ס"ד (64), חסר שמונה לע"ב (72), שבגי' ויְכֻלו. כי השם ע"ב המרומז במילה ויכֻלו, הוא השם של הארת החכמה, שצריך להיות מרומז באלו לב לב. והם שבעה ימי בראשית עצמם, שבהם מאירים ל"ב אלקים, מתחברים עם מספר ס"ד.

השמיני מהו, שהרי עוד חסר אחד לע"ב? אלא, שבעה ימי בראשית, עם הכתוב, זה סֵפר תולדות אדם, הנחשב ג"כ ליום של מעשה בראשית, זה ע"ב, כחשבון ביין (72), הארת חכמה.

70. מהו, להצהיל פנים משמן? אלו הם י"ב (12) פנים:

ד' פנים של אריה, מיכאל, חסד, הם ד' אותיות הוי"ה, אשר י' ו' בניקוד סגול.

ד' פנים של השור, גבריאל, גבורה, ד' אותיות הוי"ה, י' ו' בניקוד פתח.

ד' פנים של הנשר, נוריאל, ד' אותיות הוי"ה, י' בניקוד חיריק, ו' בניקוד שווא.

והם ממונים תחת ג"ס דז"א, חסד פחד אמת, חג"ת. שהן המדרגות של ג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, ולומדים, שהאבות הן הן המרכבה. והאורות של י"ב פנים עולים כחשבון יב"ק (112), כי הם, מֶלך מַלך ימלוך, הוי"ה אהי"ה אדנ"י, שג' שמות אלו הם יב"ק, בגי' קי"ב (112).

ייחוד ברכה קדושה, יב"ק, הם ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י. והם, הוי"ה מֶלֶך הוי"ה מַלַך הוי"ה ימלוך לעולם ועד.

הוי"ה מֶלך הראשון, מֶלֶך מנוקד בשני סגולים. וכן הוי"ה שלו מנוקד בשני סגולים, אחד תחת הי' ואחד תחת הו'. והוא חסד, ד' פנים של אריה, המלאך מיכאל הממונה תחת מדרגת אברהם, שהוא חסד. והוא ברכה, הוי"ה שהוא ז"א.

הוי"ה מַלך השני, מַלַך והוי"ה שלו, מנוקדים בשני פתחים, י' ו' בניקוד פתח. והוא גבורה, ד' פנים של שור, המלאך גבריאל הממונה תחת מדרגת יצחק, שהוא גבורה. והוא השם אהי"ה, בינה, משום שקו שמאל נמשך מגילוי השמאל שבבינה. וע"כ הוא ייחוד. כי הבינה מייחדת ז"א, ברכה, והמלכות, קדושה.

הוי"ה ימלוך השלישי, מנוקד בחיריק שווא חולם. אבל הוי"ה שלו רק בניקוד חיריק תחת הי', וניקוד שווא תחת הו'. כי רק הזכרים מנוקדים, שהם אותיות י"ו, ולא הנקבות, שהם אותיות ה"ה. והוא ת"ת, ד' פנים של נשר, המלאך נוריאל, הממונה תחת מדרגת יעקב. והוא קדושה, אדנ"י.

והאורות של י"ב פנים עולים כחשבון יב"ק, היות שהם שלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י, שבגי' יב"ק.

71. נדב ואביהוא מה להם שיתגלגלו בפינחס? אם לא היה פינחס בעולם כשמתו, ואח"כ בא לעולם, והתגלגלו בו והשלים מקומם, היה יפה. אבל פינחס בעולם היה, בעת שמתו נדב ואביהוא, ונשמתו כבר הייתה בו בקיומה, ואיך התגלגלו בו?

72. בשעה שנדב ואביהוא הסתלקו מהעולם, לא היו מתכסים תחת כנפי הסלע הקדוש, המלכות, משום שכתוב, ובנים לא היו להם. שמיעטו דמותו של המלך, שלא קיימו מצוות פרייה ורבייה, להעמיד בנים בצלם אלקים. שמשום זה לא היו ראויים לשמש בכהונה גדולה.

73. בשעה שקינא פינחס על הברית הקדוש, ונכנס בתוך ההמונים, והעלה את הנואפים על הרומח לעיני כל ישראל. כשראה את שבט שמעון, שבאו אליו בכמה המונים, פרחה נשמתו של פינחס מחמת פחד.

ואז שתי נשמות, שהיו עירומות בלי תיקונם, שהם נשמות נדב ואביהוא, התקרבו לנשמתו של פינחס, ונכללו עימה יחד, ואח"כ חזרה אליו נשמתו כלולה. רוח הנכלל משתי רוחות, והחזיקו בו. אז הרוויח מקומם של נדב ואביהוא, להיות כוהן. מה שלא היה ראוי מקודם לכן.

74. וע"כ כתוב, זְכור נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו. מי הוא נקי אבד, נאמר על פינחס, שלא נאבד באותה שעה ולא אבד רוחו כשפרח ממנו. ואיפה ישרים נכחדו, אלו הם בני אהרון, נדב ואביהוא, שחזרו לעולם ע"י שהתגלגלו בפינחס. ותוקן להם מה שאיבדו בחייהם, תיקון הברית.

וע"כ כתוב בפינחס, בן בן, פעמיים, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן. שמורה על שתי הנשמות שהתגלגלו בו, שהם בני אהרון.

75. למעלה מפרשה זו כתוב, ויאמר ה' אל משה, קח את כל ראשי העם והוֹקַע אותם לה' נגד השמש. האִם על שהורגים בלילה או על שהורגים ביום המעונן, מזהיר הכתוב, שיהרגם נגד השמש? אלא נגד השמש פירושו, שתהיה מיתתם בגלוי, כמו שחטאו בגלוי.

76. מכאן אנו למדים, שבאותה המדרגה שאדם חוטא לפני הקב"ה, לאותה המדרגה צריך לעשות התיקון בנפשו. הם חטאו בברית הקדוש, שנקרא שמש. משום זה הדין והתיקון שלהם כנגד השמש, הברית, ולא במקום אחר. מכאן, שאין אדם צריך לתקן עצמו, אלא באותו מקום שחטא לו. ומי שלא יעשה ויתקן כאן במקום שחטא, אין לו תיקון לעולם כראוי.

77. כתוב, ישׂבעו עצי ה', ארזי לבנון אשר נטע. וכתוב למעלה, ויין ישמח לבב אנוש. איזה עניין זה לזה? אלא כתוב, מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ. האם שִבחה של בהמה שיש לה חציר, בא דוד לומר ברוח הקודש?

אלא, מצמיח חציר, אלו הם 60,000 ריבוא מלאכים, שליחים, שנבראו ביום ב' של מעשה בראשית, וכולם אש לוהט. אלו הם חציר, משום שצומחים בעולם כחציר הזה, שבכל יום ויום, עתה נקצרים ואח"כ חוזרים וצומחים כבתחילה.

78. ע"כ כתוב, מצמיח חציר לבהמה, שהיא מלכות, הוי"ה במילוי אותיות ה', שבגי' נ"ב (52), כחשבון בהמה. כמ"ש, יודע צדיק, יסוד, נפש בהמתו, מלכות. אלף הרים מעלים לה, אל המלכות, בכל יום ויום. וכל הר והר, הם שישים ריבוא מלאכים שנקראים חציר, ומלכות אוכלת אותם.

79. ועשב לעבודת האדם. אלו הן נשמות הצדיקים, שאדם, ז"א, הרוכב ושליט על בהמה, המלכות, אוכל ומביא אותם בתוכו. כלומר, שנשמות הצדיקים עולים ונכללים בז"א, במ"ן, כדי לייחד ז"א ומלכות יחד. ובזכותם ניזון כל העולם מאדם, ז"א. כי הם גורמים זיווגו עם המלכות, ומשפיע המזון למלכות, והמלכות משפיעה לכל העולם.

כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם. וע"כ כתוב, לעבודת האדם, עם ה' הידיעה. שהוא אותו הנודע, ז"א. כדי להוציא לחם מן הארץ. להוציא מזונות לעולם מן הארץ הקדושה, המלכות.

80. ויין יְשַׂמַח לבב אנוש. ויין, זהו יין ישן הנמשך מלמעלה. הארת החכמה, הנמשכת מהבינה. אנוֹש, זהו אותו הנער שמגיע לזיקנה, ואח"כ חוזר להיות נער כבתחילה. שהוא מט"ט, שר העולם, שאומר, נער הייתי וגם זקנתי. שהוא ברָצוֹא וָשוֹב. כשהוא רצוא, לקבל חכמה, הוא זקן. כשהוא ושוב, הוא נער. וע"כ כתוב עליו, אנוש כחציר ימיו. שהוא כמו חציר הנקצר וחוזר וצומח. כי כשחוזר להיות נער, הרי נקצרו הג"ר שלו. אבל אח"כ הוא חוזר ומגיע לזיקנה, שחוזר וצומח, וכן חוזר חלילה.

81. להצהיל פנים מִשמן. פנים, אלו הם הפנים, הנקראים פנים גדולים, ופנים קטנים. ג"ר גמורים דזו"ן, הם פנים גדולים. וג"ר דו"ק דזו"ן, הם פנים קטנים. מִשמן, מהמשכה של עוה"ב, מבינה, שממנה השמן, וגדלות הקדוש העליון.

ולחם לבב אנוש יסעד. לחם שהשחקים, נו"ה, משפיעים וטוחנים מ"ן למאכל הצדיקים סתם, יסוד ומלכות, הנקראים צדיק וצדק. שהם מקבלים המ"ן, שנו"ה טוחנים להם. ומשם נמשך לכמה צבאות, הנקראים לבב אנוש. והכול בא מהמשכה העליונה, מהבינה.

82. ישׂבעו עצי ה'. אלו הם אילנות עליונים פנימיים, ז"א ומלכות. ארזי לבנון אשר נטע, כי נעקרו ז"א ומלכות ממקומם. ונטע אותם הקב"ה, המאציל, במקום בינה.

מה בין עצי ה' לארזי הלבנון? עצי ה', הם עה"ח, ז"א, ועצה"ד טו"ר, המלכות. ארזי הלבנון הם חמישים שערי בינה, אשר נטע בזו"ן, שנקראים 500 שנה. כי הם חמש ספירות דבינה, חג"ת נ"ה, שזו"ן עולים ומלבישים אותם. מצד ז"א שספירותיו במספר עשרות, הם חמישים. ומצד הבינה, שספירותיה במספר מאות, הם 500 שנה.

83. אשר שם ציפורים יקננו, חסידה ברושים בֵּיתה. בצילם של ז"א ומלכות מקננים נשמות הצדיקים. וכל צבאות הקדושים ניזונים משם.

חסידה, המלכות, בת אברהם אבינו, שנקרא חסיד, ועשה חסד עם כל בני העולם. משום זה נקראת המלכות חסידה. ברושים ביתה, שיושבת בין זרועות העולם, חו"ג דז"א, הנעשים לה לחו"ב, לראשים. וע"כ כתוב, ברושים ביתה, כלומר, בראשים ביתה.