האידרא זוטא קדישא

ג"ר דאורות ונה"י דכלים דחיה דז"א

189. עוד התפשט הזכר, ז"א, בימין ושמאל בירושה של הנחלה, בחו"ב, הנקראים ירושה דאו"א, שהחכמה התפשטה לחסד והבינה לגבורה. וכשהגוונים לבן שמימין ואדום שמשמאל מתחברים בקו האמצעי, נקרא ת"ת. ונתקן כל הגוף, ונעשה אילן גדול וחזק, יפה ונאה. תחתיו יטיילו חיות השדה, צבאות הבריאה, ובענפיו ידור עוף השמיים, צבאות היצירה, ובו מזון לכל. זרועותיו ימין ושמאל, חו"ג. בימין נמשכים חיים וחסד, בשמאל נמשכים מיתה וגבורה. מֵעיו, פנימיותו, נתקן בדעת וממלא כל המסדרונות וכל החדרים, נה"י וחג"ת. והתפשטות זאת היא ג"ר דאור החיה דז"א.

190. עוד התפשט הגוף בשני שוקיים, נו"ה. ומתאחדים ביניהם שתי כליות ושני אשכים דדכורא, נו"ה הפנימיים. מכליות נמשכת פסולת המים לחיצוניים. מהאשכים נמשך הזרע לנשמות. כל השמן, הגדלות, כוח כל הגוף מתקבץ בב' אשכים, שכל הצבאות היוצאים לבי"ע, יוצאים מהם. וכולם שורים בפי היסוד. ומשום זה נקראים צבאות, נו"ה. ת"ת נקרא הוי"ה. משום זה נקראים ביחד הוי"ה צבאות. והתפשטות זאת היא נו"ה דכלים לאור החיה דז"א.

191. היסוד של הזכר הוא סיום כל הגוף. מדרגה המבשמת את המלכות. ובו כל תאוות הזכר, ז"א, אל המלכות. ביסוד הזה נכנס למלכות, למקום שנקרא ציון. כי שם מקום הכסות של המלכות, כבית רחם לאישה. ומשום זה נקרא היסוד הוי"ה צבאות. והתפשטות זאת היא יסוד דכלים לאור החיה דז"א, הראוי להולדות נשמות.