185. עד שנפרדה המלכות מצלעותיו של ז"א, שזו הנסירה, ובאה להתחבר עימו פב"פ. וכשמתחברים, נראים גוף אחד ממש, מטעם שממקורם הם ימין ושמאל של מדרגה אחת. וע"כ אע"פ שנחלקו ונבנו לשתי מדרגות, חוזרים ומתחברים כגוף אחד, כמדרגה אחת ימין ושמאל.
מכאן למדנו, בנשמות אנשים, אשר הזכר כשהוא לעצמו נראה כחצי גוף, חלק הימין של הנשמה וכולה חסד. וכך הנקבה של הנשמה, חלק השמאל וכולה גבורה. וכשמתחברים יחד, נראה הכול גוף אחד ממש. כי שני חצאים התחברו לאחד. וכך הוא באמת. אף כאן, כשהזכר, ז"א, מתחבר במלכות, הכול הוא גוף אחד. ואז העולמות כולם הם בשמחה, כי כולם מגוף שלם מתברכים. וזהו מצב ב' של המלכות.
186. כתוב, על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו. כי אז נמצא הכול תחת השפעת גוף אחד שלם, כי המלכות התדבקה במלך בשבת, ונמצאים גוף אחד. וע"כ נמצאות ברכות ביום הזה. ומכאן, מי שאינו נמצא בזכר ונקבה, נקרא חצי גוף, ואין ברכה שורה בדבר פגום וחסר, אלא במקום שלם, בדבר שלם, ולא בחצי דבר. וחצי דבר אינו מתקיים לעולם, ואינו מתברך לעולם.
187. היופי של הנקבה הוא מהיופי של הזכר. מנוקבא, ממלכות, מתאחדים כל אלו של מטה בג' העולמות בי"ע. ממנה יונקים ואליה חוזרים. כי המלכות היא השורש לכל ג' העולמות התחתונים מאצילות. והיא נקראת אם לכולם. כמו שבינה היא אם לגוף, לז"א, וכל הגוף יונק מבינה, כך המלכות אם לכל האחרים שלמטה בבי"ע.
188. יש חכמה, ויש חכמה. חכמה עילאה, או"א, וחכמה תתאה, מלכות. ונוקבא, מלכות, נקראת חכמה קטנה כלפי חכמה עליונה. וע"כ כתוב, אחות לנו קטנה ושדיים אין לה. כי חכמה זו נמשכה בגלות, וע"כ אין לה שדיים, להשפיע לישראל. אחות לנו קטנה, שנראית קטנה בגלות, אבל היא גדולה ורבה, כי היא שלמות המקבלת מכל הספירות.
וכשישראל בארצם, כתוב, אני חוֹמה ושדיי כמִגְדָלות. ושדיי, שמלאים להניק לכל. כמגדלות, שהם נהרות גדולים, היוצאים מאמא עילאה, הנקראים מִגְדלות.