וישמע אברם כי נִשבה אחיו – ב'

39. וישמע אברם כי נִשבה אחיו. כיוון שנפרד יצה"ר מהגוף של צדיק, לאיזה מקום הולך? למקום הרשעים, שלא יקטרגו עימו.

40. ולוט ישב בערי הכיכר ויֶאהַל עד סדום, ואנשי סדום רָעים וחַטָאים לה'. למקום רשעים וחטאים, שָׁם שָׂם אוהלו לשֶׁבת. מה עושה שם יצה"ר? חוטא עימם ומחטיא, עד שנִשבה בעוונותיו ונלכד.

41. ונשמת הצדיק מה היא עושה? וישמע אברם, זו הנשמה. כי נשבה אחיו, זה יצה"ר. ויָרֶק את חניכיו ילידי ביתו, אלו הם הצדיקים המחונכים במצוות ובדרך הטוב. כיוון שרואה הצדיק שהרשע נעזב ונלכד בעוונותיו, הולך לאחוז בו, אולי יחזיר אותו בתשובה, ומְקרב אותו ומלמד אותו. כמ"ש, וירדוף עַד דן. עד עיקר דינו רודף להציל אותו מדין של גיהינום.

42. כך דרך הצדיקים, לרדוף אחרי הרשעים, כדי להחזיר אותם למוטב. כמ"ש, ויֵיחלֵק עליהם לילה הוא ועבדיו ויַכֵּם. זוהי נשמת הצדיקים, שמייסרים ומבקשים להם, כדי שלא ילכו בדרך רשעתם. הנשמה והצדיקים רודפים אחריהם, ומוכיחים אותם, ומייסרים אותם.

43. ויִרדְפֵם עַד חובה. מודיעים להם רעתם, ורודפים אחריהם, עד שמגלים להם רעתם ורשעתם, למען ייבוֹשו ממעשיהם. הנשמה עושה כך, ומודיעה להם דרכם הרעה, וזהו עַד חובה. ואיך הם הולכים? לשמאל ולא לימין.

44. וכתוב אח"כ, ויָשֶׁב את כל הרכוש וגם את לוט. בעל כורחם הם חוזרים בתשובה. כמ"ש, וגם את לוט אחיו ורכושו השיב. ואפילו יצה"ר, בעל כורחו שב בתשובה. וכמה שכרו של אדם העושה לאחרים לחזור בתשובה.

45. בשעה שנשמת הצדיק, המחזיר בתשובה אחרים, יוצאת מהגוף, מיכאל השר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו, הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק, כמ"ש, ומלכִּי צדק מֶלך שלם הוציא לחם ויין והוא כוהן לאל עליון.

מלכי צדק, זהו מיכאל ראש שומרי שערי צדק. מלך שלם, זו ירושלים של מעלה. הוציא לחם ויין, כלומר, שמקדים ויוצא לקראתו, ואומר לו, שלום בואך.

46. מכאן למדנו, כל המקדים ויוצא לקראת הבא מהדרך, ונותן לו שלום, מעלֶה עליו הכתוב, כאילו אכילה ושתייה הוא נותן לו. כמ"ש, על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים. האם צריכים ישראל ללחם ולמים? והלוא המן יורד להם, שהיה טוב ויפה מכל אכילה שבעולם.

47. אלא מפני שלא באו להקדים להם שלום, העלה עליהם הכתוב כאילו חיסרו מִחְייתם. וכל המקדים שלום לחברו, ויוצא אליו לדרך, מעלה עליו הכתוב, כאילו נותן לו לאכול ולשתות. ומיכאל וגבריאל ומלאכי השרת השומרים שערי צדק, יוצאים לקראתו, ומקדימים לו שלום.

48. וכתוב, והוא כוהן לאל עליון. כשם שכוהן גדול למטה, כך מיכאל, השר הגדול, כוהן למעלה, והוא מקדים ומברך לנשמה קודם, ואח"כ מברך להקב"ה. כמ"ש, ויברכהו ויאמר, ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ. אשריך שזכית לכך. ואח"כ, וברוך אל עליון, אשר מיגֵן צרֶיךָ בידֶך. אלו הרשעים שזיכית אותם בתשובה, ועשית את נשמתם.

49. וייתן לו מַעשׂר מכל. פסוק זה אין אנו יודעים, מי נתן מעשר למי. אלא הקב"ה נתן לו מעשר. שלוקח אות אחת מתחת כיסא הכבוד, ונותן אותה עטרה על הנשמה, שהיא אברם. והיא אות ה', המלכות. כמו שנברא העולם בה', שתהיה הנשמה צרורה בצרור החיים, ונשלמת כהשלמתה של הה'. כמ"ש, ולא ייקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם. וזהו המעשר שנתן לו הקב"ה. כי אות ה', המלכות, אחת מע"ס. וע"כ נקראת מַעשר.

50. מהו מִכּׂל, שכתוב, וייתן לו מַעשר מכל? היא שכינתו של מקום. כי השכינה נקראת כל. כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. שהשרה עימו שכינתו, הנקראת כל.

51. אין הקב"ה עושה משפט ברשעים בעוה"ב, עד שמתייעץ בנשמותיהם של צדיקים, כמ"ש, מנשמת אלוה יׂאבֵדו. וכשהם אובדים, אין אובדים אלא מאותו הדין, שהנשמה דנה לרשעים.

52. ערסיא"ל, שרו של גיהינום, עומד לפני נשמות הצדיקים, שלא יתפללו על הרשעים לפני הקב"ה, ושייתן אותם ברשותו, להוריד אותם לבאר שחת. כמ"ש, ויאמר מלך סדום אל אברם, תן לי הנפש. מלך סדום, שרו של גיהינום, העומד על הרשעים.

53. ואומר לנשמה, שהוא אברם, תן לי הנפש, שהיא החוטאת, כמ"ש, הנפש החוטאת היא תמות. כלומר, תן לי אותה הנפש, שהיא מתאווה בחטאות, כדי שתהיה נידונה כפי רשעתה, ולא תיקח אותה בתחנוניך. והרכוש קח לך, אותם אשר שבו בתשובה בנפשותם מדרכם הרעה, קח לך והַצל אותם מדין של גיהינום.

54. באותה שעה, ויאמר אברם אל מלך סדום, הרימותי ידִי אל ה' אֵל עליון. הנשמה אומרת בשבועה, שלא אתפלל, ולא אקח אותם הרשעים, שהייתי מכריז לפניהם באותו עולם, והוכחתי אותם לחזור בתשובה, ופירשתי להם כל משפטי גיהינום, ולא שמעו לי. ואם אקח מכל אשר לָך, שלך הם, וברשותך הם.

55. אמר רבי יהושוע, פעם אחת הייתי רואה, ונפגשתי סמוך לשערי הגיהינום, ושמעתי קול הרשעים, שהיו מתייסרים בגיהינום בדין הגדול, שדנים הרשעים בעוה"ב. והיו אומרים, ראויים אנו לפְסק הזה, כי שמענו דברי מוסר, ולא הטינו אוזנינו. אוי לנו, שלא עשינו כדבר הצדיקים.

56. בכיתי. שמעתי קול שאמר, עלה עלייתך, וסתום פיך, אין לך רשות להתפלל עליהם, ואתה והחברים, כתוב בכם, ועַסוֹתֶם רשעים, כי יהיו אֵפר תחת כפות רגליכם.

57. שבעה מדורים יש בגיהינום, באשר נידונים הרשעים לעת"ל. ושבעה פתחים יש בגיהינום, כנגד שבעה פתחים שיש לנשמות הצדיקים להיכנס בהם. כנגדם, יש לנפש הרשע שבעה פתחים להיכנס בהם, ואלו הם: אופל, צלמוות, שערי מוות, באר שחת, טיט היָוֵון, שאוֹל, ואבדון. ושם נידונים 12 חודש.

58. משפט רשעים בגיהינום, 12 חודש. ושם יצפצפו בתשובה, ונשמותיהם של צדיקים פוגעים לפני הקב"ה, ומעלים אותן משאוֹל, מהמדור השישי. כמ"ש, מוריד שאוֹל ויעַל.

59. ומי שנכנס במדור התחתון, אבדון, שוב אינו עולה. אע"פ שנכנס בשאול, עולה בתשובה. כמ"ש, מבטן שאוֹל שיוַועתי, שמעתָ קולי.

60. ויאמר אברם אל מלך סדום, הרימותי ידי אל ה' אֵל עליון קונה שמיים וארץ, אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לָך. אלה הראויים לך, הרשעים הגמורים, שלא שבו בתשובה מעולם, בשבועה שלא אקח אותם לעולם.

61. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, שבזכותה זוכה האדם לחיי העוה"ב, וכל המלמד תורה לאחרים, יותר מכולם. כתוב כאן, אם אקח מכל אשר לָך, בלעדיי, רק אשר אכלו הנערים. אם אקח מכל אשר לָך, הם אותם הרשעים הראויים לך. בלעדיי, רק אשר אכלו הנערים, כלומר חוץ מאותם המורים תורה לאחרים ולתינוקות, ששכרם כפול.

62. המלמד תורה לילדים, דירתו עם השכינה. רבי שמעון, כשבא לראות הנערים בבית רבם, היה אומר, אני הולך לראות פני השכינה.

63. ואומֵר, רק אשר אכלו הנערים. חוץ מאותם אשר לימדו לנערים תורה. וחֵלק האנשים אשר הלכו איתי באותו העולם, תדע שאחזיק בהם, ולא אתן אותם לך, אע"פ שראויים להיענש.

64. כל כך יש לנשמת הצדיק עם מלך סדום, שרו של גיהינום, המושל על הרשעים. ועוד אומֵר לו, לא אני לבדי אחזיק באלו, אלא עָנֵר אשכול ומַמְרֵא, שהם האבות, הם ייקחו חלקם.

65. רבי אלעזר פגש את אליהו, שהיה בצוּרת זקֵן. ונער אחד קטן עימו. והיה שם מעבר מי נהר גדול, מקום שעוברים בו את הנהר, לעבור לצד השני של הנהר. אמרתי לו, זקן, ארים את הילד הזה על כתפיי, ואותך אקח בצד השני, ואעביר אתכם את מעבר המים.

66. אמר לי, אינך גדול הדור, לא תוכל להעביר אותנו. אמרתי לו, אם אתפוס בשתי ידיי, לך ולו, אטיל אתכם לצד השני בחצי מילה. כלומר, במשך זמן שמבטאים חצי מילה.

67. אמר לי, האם אתה עוסק בתורה? אמרתי לו, כן. אמר לי, האם אין התורה נקראת תושייה, מפני שמתישה כוחו של אדם?

אמרתי לו, והאם לא נקראת רפואה, ושיקוי? כמ"ש, רִפאות תהי לשׁורֶךָ ושיקוי לעצמותיך. אף אני שתיתי הרבה מהתורה, כמי ששותה דבר רפואה, והתחזק כוחי. העברתי אותם.

68. אמרתי לו, מי הילד שאצלך? אמר לי, אני מלמד אותו תורה.

אמרתי לו, כוחי גדול בעוה"ז ובעוה"ב, ובזכות הילד הזה, שאתה לומד עימו, לא אתן את המלאך שעל הגיהינום לנגוע בך. ואני אביא אותך לעוה"ב, בגודל כוחי שיש לי שָׁם.

69. אמר לי, כוחך גדול לעוה"ב, כאחד ממשרתיו של הקב"ה המשרתים לפניו. בעוד שהבטתי עליו, לא ראיתי אותו. אמרתי, משמע, שהוא היה אליהו. והייתי שמח במעשים שעשיתי לו.

70. מהיום ההוא, כשהיה רואה צורת אביו, היה אומר לו, אבי, אמור לאותו זקן, ביטולים רבים בתורה היו. אמר לו אביו, אמור לו, זקן של הראשונים, זקן שבכתובים, ומיד יתחזק כוחך.

רבי אלעזר אמר לאביו, שיבקש מאליהו שיתפלל עליו, על שיש לו הרבה ביטול תורה. ונתן לו אביו סגולה על זה, שיזכיר הזקנים, שנחה עליהם רוחו של משה, כמ"ש, ויָאצֶל מן הרוח אשר עליו, וייתן על שבעים איש הזקֵנים.

זקן של הראשונים, של שבעים זקנים. זקן שבכתובים, זקן שקיבל הכתב, שהיה כתוב עליו זקן. וכשיזכיר דברים אלו, הבטיח לו רבי שמעון, מיד יתחזק כוחך בתורה.