פתחי לי פתח של תשובה

31. רחמיו של הקב"ה לכנ"י. כמ"ש, קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי, שראשי נִמלא טל, קווּצותיי רסיסי לילה. פתחי לי, פתח של תשובה, למען תזכי לכל טוב שבעולם. שראשי נִמלא טל, זהו ראש העולם. קווּצותיי רסיסי לילה, זהו קצה העולם.

מראש העולם ועד קצהו מילאתי כל טוב בשבילך, ולא פתחת לי באותו זמן. ואח"כ, כשהציק לה, כתוב, קמתי אני לפתוח לדודי, ודודי חמק עבר, נפשי יצאה בדַברו.

32. קמתי אני לפתוח לדודי. זוהי הנשמה אצל הגוף. בעוד שהנשמה בגוף, אינם רוצים להעיר דרכי התשובה. בשעה שהנשמה רוצה לצאת מהגוף, מתחרטת, למה לא שבה בתשובה עד שיצאה מהגוף, ונשאר הגוף ככלי אין חפץ בו.

33. כל שבעת הימים נפשו מתאבלת עליו. ואומרת, קמתי אני לפתוח לדודי. בעוד שהנשמה בגוף, והגוף עומד בכוח, היא תשובה טובה, ולא בשעה שלא יכול.

34. משל למה הדבר דומה, לאדם העומד על שולחנו, והיה רעב ותאב לאכול. ובעוד שהיה אוכל, עמד עני על הפתח, ביקש ממנו להאכיל אותו, ולא החזיר לו פנים. הלך אותו העני במפח נפש.

35. לאחר שעה, הגישו עוד לפניו לאכול, הייתה בטנו מלאה מכל. כיוון שראה שאינו יכול לאכול עוד, אמר, תנו לו לזה העני. היה חכם אחד עומד עליו, אמר לו, שוטה, אילו יכולת לאכול לא נתת לו, עתה שאין בך כוח לאכול יותר, אתה נותן אותו לעני.

36. כך הוא האדם בעוה"ז, הולך בהבליו רעֵב לאכול ולהרוויח ממון. בא העני, היצה"ט, ומבקש ממנו, בבקשה שיחזור בתשובה ושיעסוק בתורה. ואינו רוצה, מפני שהוא רעב יותר להרוויח ממון.

37. לאחר זמן נחלש כוחו. כשרואה שאינו יכול להרוויח יותר, אומר, אחזור בתשובה. שמא ייתנו לו שעה לכך, או שמא לא ייתנו לו. אמר לו הקב"ה, שוטה, עכשיו שאינך יכול עוד להרוויח יותר, אתה אומר, אחזור בתשובה, ואילו היית יכול להרוויח עוד, לא היית חוזר בתשובה. בעודו כך יוצאת נשמתו.

38. גדול מהחברים אלישע בן אֲבוּיה, ולא נתנו לו רשות לחזור בתשובה. שיצא אותו קול ואמר, שובו בנים שובבים, חוץ מאחר. ואמר בשעה שהלך למות, כל הדרכים והשבילים שלמעלה ושלמטה, ייסתמו מאותו האיש, שלא יבוא לעוה"ב.