האידרא רבא קדישא

כְּסות נקייה

[כסותא דכיא]

311. הזכר התפשט ונתקן בתיקונים שלו, התיקון של כְּסות נקייה, וזו נעשית אַמָה נקייה. אורכה של האמה ההיא רמ"ח עולמות. וכולם תלויים בפי האמה, הנקרא י'. וכיוון שנגלית הי', שהיא פי האמה, נגלה החסד העליון. ואמה זו נקראת חסד, ותלויה בפי האמה הזו, ואינה נקראת חסד, עד שנגלית הי' של פי האמה.

אחר שביאר הזוהר גדלות א' דז"א, התפשטות נה"י שלו, וביאר בניין הנוקבא במצב א', שכולה ה"ג דשמאל, מבאר עתה גדלות ב' דז"א, הנבחן בעיקר בתיקון היסוד, שיהיה ראוי להולדת נשמות ע"י זיווגו עם הנוקבא.

מקור ההפרש, כי נה"י דגדלות א' כולם חסדים ואין בהם גילוי חכמה שבשמאל. שאפילו צד שמאל שבו נעשה לצד של רחמים, לגורם יציאת החסדים. אבל עתה בגדלות ב' דז"א, נעשה תיקון היסוד, שהוא קו אמצעי שבנה"י דגדלות ב', שתתגלה גם חכמה עם החסדים. ותיקון זה נקרא גילוי פי האמה, עטרת היסוד, הנקראת י', שהיא המלכות המקבלת מג' קווים נה"י.

במלכות מתגלה החכמה, ע"כ נקראת עטרת יסוד, י', הרומזת על חכמה תתאה. אמנם עיקר השם חכמה תתאה, אינו בעטרת היסוד דז"א, אלא בנוקבא הנפרדת.

עיקר ההפרש מגדלות א' לגדלות ב', שבנה"י דגדלות א' אין גילוי לחכמה שבשמאל, כי אפילו השמאל משמש שם גורם לחסדים. אבל בנה"י דגדלות ב' יש גילוי הן לחסדים והן לחכמה. גם נודע שגילוי הארת החכמה שבשמאל מביא טהרה.

הזכר התפשט ונתקן בתיקונים שלו, בתיקונים דגדלות ב', התיקון של כסות נקייה. כי הקו האמצעי, המשפיע חכמה, אינו משפיע אלא בכסות, המכסה את הג"ר דחכמה. כי הכסות אינה משפיעה אלא רק מלמטה למעלה, שהוא ו"ק דחכמה, וזו כסות נקייה. אבל אם הכסות מעכבת לגמרי על השפעת החכמה, היא נקראת כסות סתם ולא כסות נקייה.

וזו נעשית אמה נקייה, שהיסוד עצמו, שהוא חסד, נקרא אמה נקייה, אחר שמשפיע גם חכמה. כי הטהרה באה רק ע"י גילוי החכמה. ולפיכך, בגדלות א' לא היו נחשבים לכסות נקייה ולאמה נקייה, משום שהחכמה נעלמת שם לגמרי.

המספר רמ"ח הוא גילוי מוחין דו"ק, המילה זִכְרִי עִם ו"ה, שמִצווה לגלות אותם. למה בת"ת קורא להם רמ"ח תיקונים, ובנוקבא קורא להם רמ"ח דרכים, וביסוד קורא להם רמ"ח עולמות? כי בז"א עוד לא פעלו כלל רמ"ח אלו, כי שם עוד אין מתגלה החכמה, המרומזת ברמ"ח, אלא שם נעשו שורש התיקונים לאלו הרמ"ח, שבשעה שיגלו החכמה, לא יגלו אלא ע"י תיקונים אלו. אבל עוד לא פעלו להעלים הג"ר דחכמה. כי גם ו"ק דחכמה לא נגלו שם, וע"כ נקראים שם רמ"ח תיקונים.

אבל כאן, ביסוד דגדלות ב', שכבר פועלים לגלות הו"ק דחכמה, ע"כ מכונים רמ"ח עולמות, מלשון העלם, על שהם מעלימים הג"ר דחכמה. אמנם מקום גילוי ו"ק דחכמה, אינו ביסוד אלא במלכות, וע"כ הם נקראים בה ו"ק דרכים. כי בה הם עושים דרכים לגלות ו"ק דחכמה.

אורכה של האמה ההיא, כלומר מידת החכמה הנגלית ע"י היסוד, כי אורך רומז על חכמה, הוא רמ"ח עולמות, שהוא השיעור של ו"ק דחכמה. וכולם תלויים בפי האמה, הנקרא י', בעטרת יסוד, הנבחנת למלכות, שהיא מקבלת מכל ג' קווים נה"י. ובה מקום גילוי של רמ"ח עולמות, ע"כ הם נקראים בה רמ"ח דרכים.

וכיוון שנגלית הי', שהיא פי האמה, נגלה החסד העליון, חסד דאו"א עילאין הנקרא אוירא דכיא. כי אחר שנגלית החכמה, נמצא החסד שביסוד בבחינת אוירא דכיא. אבל מטרם שנגלית החכמה, אפילו שמקבל חסד דאו"א עילאין, שהוא אוירא דכיא, נעשה בו לחסד סתם, שאינו דכיא, משום שחסר מחכמה. ולא נקרא חסד, שהוא חסד עליון טהור, עד שמתגלה הי', עטרת היסוד, הנקראת פי האמה, גילוי החכמה, אז נקרא היסוד עצמו בשם חסד עליון שלם.

312. אברהם לא נקרא שלם בחסד הזה, עד שהתגלתה הי' של האמה, עטרת יסוד. וכיוון שהתגלתה, נקרא שלם, כמ"ש, התהלך לפניי והיֵה תמים. וכתוב, ואהיה תמים לו ואֶשְתַמרה מעווני. כל מי שמגלה י', כלומר מגלה החכמה שבעטרת יסוד, ונשמר שלא יכניס את הי' לרשות אחר, דס"א, יהיה שלם לעוה"ב, ויהיה צרור בצרור החיים. שנשמתו תיכלל במלכות, הנקראת צרור החיים, משום שג' הקווים מתקשרים בה לצרור אחד.

ברשות אחר, כמ"ש, ובָעַל בת אֵל נכר, שהיא המלכות דס"א, המושכת החכמה מלמעלה למטה. ומשום זה כתוב, ואהיה תמים לו, כיוון שהוא תמים בגילוי הי', בעטרת יסוד, המאירה מלמטה למעלה. אז, ואשתמרה מעווני, שלא להתדבק בבת אל נכר.

313. וכיוון שהתפשטה אמה זו, התפשט צד הגבורה מגבורות השמאל שבנוקבא, שהן ה"ג חג"ת נ"ה דשמאל, והשתקע במקום אחד בנוקבא, ונרשם בעֶריָה, הכסות של כל גוף הנוקבא. ובמקום זה נקרא ערוות הכול, מקום להצניע אותה האמה, הנקראת חסד, כדי להמתיק גבורה זו, הכוללת ה"ג, בחסד הזה, הכולל ה"ח. חסד ימין, גבורה שמאל. התבשם זה בזה ונקרא אדם, הכלול מב' צדדים. ומשום זה בכל הספירות יש ימין ושמאל, דין ורחמים.

ב' מצבים בנוקבא דז"א:

א. בהיותה בבחינת נר"ן דאחור דז"א, שאז יש לה צד שמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, שאז אפילו החכמה שיש לה לא תוכל להאיר. שזהו קטרוג הלבנה.

ב. אחר הנסירה ואחר שהתמעטה לנקודה, ונבנית מחדש בבחינת שאין לה מעצמה ולא כלום, שאפילו החכמה דצד שמאל אין לה, וצריכה לקבל הכול מז"א, שאפילו החכמה שבשמאל צריכה לקבל מיסוד דז"א.

כיוון שהתפשטה אמה זו, שהתפשטה לרמ"ח עולמות, בעניין זִכרי עם ו"ה, התפשט מיסוד, בתחילה צד הגבורה מהגבורות השייכות לנוקבא, הארת החכמה שבקו שמאל. והשתקע במקום אחד בנוקבא, שהתקבל צד השמאל מיסוד ביסוד דנוקבא, ששם תיקון המסך דמלכות, המעכב מלהאיר מלמעלה למטה, אלא רק מלמטה למעלה, בכסות על האור.

ונמצא, שהארת החכמה דצד שמאל שהשפיע לה היסוד דז"א, מאירה מיסוד דנוקבא ולמעלה בכל הגוף שבנוקבא. ויחד עם הארת החכמה, העולה מיסוד דנוקבא מלמטה למעלה, נמשכה ג"כ כסות נקייה, כסות מהמסך שביסוד דנוקבא, המכסה את האורות, שלא יחזרו להימשך מלמעלה למטה.

ונרשם בעֶרְיה, במסך שביסוד דנוקבא, הכסות של כל גוף הנוקבא, שיחד עם הארת החכמה, המאירה מיסוד דנוקבא מלמטה למעלה בכל הגוף שלה, עולה ג"כ כסות ממסך דיסוד הנוקבא, השומרת על האורות, שלא יימשכו מלמעלה למטה.

ובמקום זה נקראת ערוות הכול, שיש שם מקום אחיזה לחיצוניים, שלא ימשכו הארת החכמה מלמעלה למטה. וע"כ צריכה להיות מכוסה ושמורה, שלא תבוא לגילוי ערווה, וייאחזו בה החיצוניים. שצריכה להצניע המקום, שיהיה מיוחד רק ליסוד דז"א, קו האמצעי, שישפיע בה חסד. ואם יהיה חשש לאחיזת החיצוניים, לא יתייחד עימה היסוד דז"א.

ובמקום זה נקראת ערוות הכול, מקום להצניע אותה האמה, הנקראת חסד, כדי להמתיק גבורה זו, הכוללת ה"ג, בחסד הזה, הכולל ה"ח. כדי שתתלבש החכמה בחסדים, שאז נשלמים שניהם. יסוד דז"א הכולל ה"ח, ויסוד דנוקבא הכולל ה"ג. חסד וגבורה, שכל פרט ופרט כלול משניהם.