האידרא רבא קדישא

ז' מלכים דנוקבא שמתו

314. מטרם שהוכנו תיקוני המלך, היה עתיק דעתיקין, המאציל העליון, בונה עולמות ומתקן תיקונים להתקיים. נוקבא לא התבשמה ולא התקיימה, עד שירד החסד העליון והתקיימו, להיותה חכמה דשמאל, שאין לה קיום זולת בהתלבשות עם החסד שבימין. והתבשמו התיקונים דנוקבא ביסוד, חסד.

כמ"ש, ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. במקום שכל הדינים נמצאים שם, כי אדום מורה על דינים. ולא התבשמו עד שהתקין הכול, ויצא החסד והתיישב בפי היסוד, בעטרת היסוד, ששם נגלתה החכמה.

וכתוב, וימָת, כי לא התקיימו ולא התבשמו, להיותם דין בדין בלי חסד. כי שבירת הכלים הייתה בכל ספירה, וע"כ מזכיר אותם הזוהר בעתיקא, ובז"א, ובנוקבא. ואומר, שע"כ נשברו ז' מלכים דנוקבא, להיותם חכמה בלי חסדים. עד שיצא מלך הֲדַר, חסדים, ואז התקיימו.

315. האם ייתכן שהם כולם דינים? הרי כתוב, וימלוך תחתיו שאוּל מרחובות הנהר, ולא נראה שיהיה דין. כי רחובות הנהר, היא בינה שממנה נפתחים חמישים שערים של אורות ונרות לשישה קצוות העולם, שהוא ז"א שנקרא עולם. ומשום זה נקראת רחובות. הרי ששאול מרחובות הנהר אינו דין. אלא כולם הם דין חוץ מאחד, המלך האחרון שהתקיים, הֲדַר. ושאול מרחובות הנהר, הוא רק צד שמאל, שהתפשט ויצא מרחובות הנהר, וע"כ הוא ג"כ דין.

316. וכולם לא התקיימו. ולא שהתבטלו, אלא שלא התקיימו במלוכה של דין. עד שהתעורר והתפשט האחרון מכולם. כמ"ש, וימלוך תחתיו הֲדַר, חסד עליון. ושֵׁם עירוֹ פָּעוּ, שעל ידו פועה אדם, שזוכה לרוח הקודש. עירו, מלשון התעוררות. ושֵׁם אשתו מְהֵיטַבְאֵל בת מַטְרֵד בת מֵי זהב. כאן התבשמו זה בזה, והמלכות נקראת אשתו, מה שלא כתוב בכולם, שם אשתו.

317. מְהֵיטַבְאֵל, מורה על התבשמות זכר ונוקבא זה בזה. כי ז"א הוא הוי"ה שבמילוי אותיות א', הוא בגי' מ"ה (45). הנוקבא היא הוי"ה שבמילוי אותיות ה', היא בגי' ב"ן (52). מהיטבאל היא בגי' מ"ה וב"ן (97).

בת מַטרֵד, ע"ש התיקונים שבה מצד הגבורה. מטרד מלשון טרדות. בת מֵי זהב, שהתבשמו והתכללו זה בזה מי זהב, הרחמים והדין. כי זהב מורה על דין, הארת החכמה, ומים הם חסדים. וכלולים יחד. וכאן התדבקו האישה בזכר, מהיטבאל בהדר.