אחרי מות שני בני אהרון – ב'

68. וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון, בקוֹרבתם לפני ה' וימותו. ויאמר ה' אל משה, דבֵּר אל אהרון אחיך. כתוב, וידבר ה' אל משה, שנראה מיותר, כי אח"כ כתוב, ויאמר ה' אל משה. מכאן יש לשאול, מהו שכתוב, וידבר ה' אל משה? מה אמר לו?

69. אלא בשעה שהקב"ה נתן את קטורת הסמים לאהרון, רצה שלא ישתמש בה אדם אחר בחייו. משום שאהרון הִרבה שלום בעולם. אמר לו הקב"ה, אתה רוצה להרבות שלום בעולם, על ידך יִרבֶּה השלום שלמעלה, כי קטורת הסמים תהיה מסורה בידך מכאן והלאה, שהקטורת מרבה שלום למעלה, ובחייך לא ישתמש בה אדם אחר. נדב ואביהוא הקדימו בחיי אביהם, להקריב מה שלא נמסר להם. ודבר זה גרם להם שטעו בו, להקריב אש זרה.

70. משה היה מהרהר, מי גרם להם טעות זו, להקריב אש זרה? וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון, ואמר לו, בקורבתם לפני ה' וימותו. לא כתוב, בהקריבם, אלא בקורבתם. אמר הקב"ה למשה, זה מה שגרם להם, שדחקו את השעה להקריב קטורת בחיי אביהם, וטעו בה, שהקריבו אש זרה.

כמ"ש, ויקריבו לפני ה' אש זרה, אשר לא ציווה אותם. שטעו בזה, משום שלא ציווה אותם להקריב קטורת. אלא לאהרון לבדו ציווה. ואם שני בני אהרון גרמו לעצמם כל כך, על שדחקו השעה בחיי אביהם, כל החברים, על אחת כמה וכמה, שאינם רשאים לדחוק השעה לומר חידושי תורה במקום הרב שלהם.