ויצַו אבימלך

101. ויצַו אבימלך את כל העם לאמור, הנוגע באיש הזה ובאשתו, מות יומת. כמה המתין הקב"ה להיפרע מרשעים? כי משום אותו הטוב, שעשה אבימלך עם האבות הראשונים, הרי משום זה לא שלטו ישראל בפלשתים, עד לאחר זמן בדורות האחרונים. יפה עשה אבימלך, שעשה טוב עם יצחק, כמו שאמר לאברהם, הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. כי אמירה זו סובבת ודאי גם על תולדותיו של אברהם. לכן קיים דבריו גם ביצחק.

102. אוי להם לרשעים, שטובתם אינה שלמה. עֶפרון בתחילה אמר לאברהם, אדוני שמעני השׂדה נתתי לך. ואח"כ אמר, ארץ ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. אף כאן בתחילה אמר לאברהם, הנה ארצי לפניך, שגם יצחק בכלל זה. ואח"כ אמר ליצחק, לך מעימנו כי עָצַמתָ ממנו מאוד. זהו הטוב, שעשה עם יצחק, שאבימלך לא לקח ממנו משהו, ושלח אותו עם כל כספו ורכושו, ואח"כ הלך אחריו לכרות עימו ברית.

103. יפה עשה יצחק, כי משום שידע סוד החכמה, השתדל וחפר באר מים, שתיקן הנוקבא, הנקראת באר מים, כדי להתחזק באמונה, הנוקבא, כראוי. וכן אברהם השתדל וחפר באר מים. יעקב כבר מצא אותה מתוקנת, וישב עליה. וכולם הלכו אחר הבאר, והשתדלו בה, כדי להתחזק באמונה שלמה כראוי.

104. ועתה ישראל מתחזקים בה, בבאר המים, הנוקבא. שמקיימים מצוות התורה. שבכל יום מתחזק האדם בציצית, שהיא מצווה, והאדם מתעטף בה. וג"כ בתפילין, שמניח על ראשו וזרועו כראוי, שהם סוד עליון. כי הקב"ה שורה עם האדם, המתעטר בתפילין ומתעטף בציצית. והכול הוא עניין האמונה העליונה, הנוקבא, שנעשית מתוקנת ע"י המצוות שהאדם עושה.

105. וע"כ, מי שאינו מתעטף בציצית, ואינו מתעטר להתחזק בתפילין בכל יום, האמונה אינה שורה עליו, והוסר ממנו יראת ריבונו, ותפילתו אינה תפילה כראוי. ומשום זה היו מתחזקים האבות באמונה העליונה, משום שבּוֹר העליון, האמונה השלמה, שורה בה. כלומר, תיקון הנוקבא.