ה' ישמור צאתך ובואך

132. ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. ישמור צאתך, נכון. אבל, ובואך, הרי מי שנכנס לביתו אינו מפחד, שיהיה צריך לשמירה. אלא האדם הזה שׂם רושם קדוש לביתו בדברי השם העליון, המזוזה, הוא שמור מכל. כשיוצא אותו אדם ממדורו לשער הבית, נושא עיניו ורואה הרושם הקדוש, ומעיֵין בפתחו. כשיוצא האדם, הוא מלווה אותו ושומר אותו. כשנכנס האדם, הוא מכריז לפניו, היזהרו בכבוד צורת המלך הקדוש. וכל זה הוא, משום אותו הרושם של השם הקדוש שנרשם בפתחו.

133. ולא די לו לאדם שנשמר בביתו, אלא שהקב"ה שומר אותו כשנכנס וכשיוצא, כמ"ש, ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב.

134. הרוח הרע הזה, השורה בין הפתחים, אוי לו לאדם שאינו יודע להיזהר ממנו, ואינו רושם פתח ביתו בשם עליון קדוש, המזוזה, שיימצא עימו. כי יש לאותו רוח רע, שס"ה משמשים רעים מקטרגים בשס"ה ימות השנה, כל אחד משמש ביומו. וכולם נמצאים עם האדם בכל ימי השנה, ומקטרגים עליו למעלה ולמטה. וכולם נמצאים עימו ביום ובלילה. ביום הם מקטרגים עליו, ובלילה מצערים אותו בחלומו.

135. כשיוצא לקטרג עליו, כשהוא נכנס לביתו, שמים ידיהם על כתפיו ואומרים לו, אוי לו לפלוני שיצא מרשות אדונו. אוי לו לפלוני בעוה"ז ובעוה"ב. משום זה צריכים בני האמונה להיות רשומים בכל, להיות רשומים ברושם אדונם, במצוות, שיראו מהם כל צדדי המינים הרעים, ויהיו שמורים בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי חלקם של ישראל, עליהם כתוב, ועַמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ.