ואתה פה עמוֹד עימדי

30. כתוב, ואתה פה עמוֹד עימדי. מכאן נשמע, שנפרד מכל וכל מאשתו, והתדבק והתעלה במקום אחר של עולם הזכר, ולא בנוקבא. אשרי חלקו של משה, שזכה למדרגות עליונות, מה שלא זכה אדם אחר לעולם.

על זה כתוב, טוב לפני האלקים יימלט ממנה. טוב זה משה, שכתוב בו, כי טוב הוא. ומשום שהיה טוב, עלה למדרגה אחרת עליונה, ז"א. וע"כ כתוב, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. כתוב בו עמידה, משום, כי טוב הוא. טוב הוא זכר, יסוד דז"א, ובזכר נוהגת עמידה.

31. דוד, כתוב בו טוב, כמ"ש, וטוב רואי. א"כ למה לא עלה למדרגת ז"א, כמו משה? כתוב, וטוב רואי, אשר המראֶה להסתכל, המלכות, הייתה טוב, כך היה דוד טוב רואי, שהמראה שלו היה טוב. ובמשה כתוב, טוב הוא, הוא ממש.

ועכ"ז היה אחוז דוד בשניהם, ביסוד, שנקרא טוב, ובמלכות, שנקראת מראה, כי זה אחוז בזה, כי יסוד ומלכות תמיד אחוזים זה בזה. אלא שעיקרו היה במלכות, ובה נשאר. ומשה, אחר שהיה טוב, שהוא יסוד דז"א, עלה להיות בגוף, ז"א עצמו, הנקרא איש, כמ"ש, איש האלקים. וכתוב, והאיש משה עניו מאוד.

32. בכל מעשיו צריך האדם לשים כנגדו את הקב"ה. כל מי שהולך בדרך, שמתיירא מפני ליסטים, יכוון לג' דברים, לדורון ולתפילה ולמלחמה. כמו יעקב, בשעה שהיה מתיירא מפני עשיו.

והחשוב מהם תפילה. ואע"פ שהתפילה חשובה יותר, שני חברים או שלושה שעוסקים בדברי תורה, הוא עוד יותר חשוב מכל. כי אינם מתייראים מפני ליסטים, משום שהשכינה מחוברת עימהם, מחמת שעוסקים בתורה.