33. ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם. האם עד עתה היו מופשטים מהעור ההוא? כן, שעד עתה לא היו להם אלו כותנות עור, כי כלי לבושי כבוד היו להם. א"כ, הרי לא היה ראוי להם אפילו כותנות עור, מאחר שחטאו בעצה"ד. ולא מטרם שחטאו, הלביש אותם כותנות עור. אלא לאחר שחטאו כתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם.
34. כך הוא, שלאחר החטא היה. אלא בתחילה היו מלובשים כעין של מעלה, בזוהר העליון של ז"א, והיו מופשטים מהגוונים שלמטה, של העוה"ז, והיה אור העליון סובב אותם. ואחר שחטאו, החזיר אותם בגוונים של עוה"ז, והעביר מהם הגוונים של מעלה, שהיה להם מז"א, כמ"ש, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם, כעין עוה"ז.
כתוב, ואת אהרון ואת בניו תקריב, והלבשתָם כותונות. שם היה כעין של מעלה, מאור ז"א. וכאן בכותנות עור של אדה"ר, כעין שלמטה. לפיכך שם נקראים כותנות שש, הרומז על ז"א, הנקרא שש, ע"ש ו"ק. וכאן כותנות עור, ממלכות, הנקראת עור, העוה"ז. ואע"פ שהוא כך, היופי של אלו הלבושים היה עולה על הכול.
35. ותיפָּקחנה עיני שניהם. ונפקחו עיניהם בטופס של עוה"ז, בציור הרגיל בעוה"ז. מה שלא היה מקודם, שהיו משגיחים ופוקחים למעלה, בעולם העליון.
לעת"ל כתוב, והולכתי עיוורים בדרך לא ידעו. כי עתיד הקב"ה לפקוח עיניים, שלא היו חכמות, שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעוה"ז, כדי שיכירו את ריבונם. אשריהם הצדיקים, שיזכו לחכמה ההיא, שאין חכמה כאותה החכמה, ואין ידיעה כאותה הידיעה, ואין דבקות כאותה הדבקות.