אריה שור נשר אדם – ב'

100. נשר, ת"ת, לוקח רוח הכלול בפה, נוטה לאחור, למערב, ששם המלכות, ולוקח צבע אחד מהלבנה, מהמלכות, שצבעה שחור. נוטה לפניו, למזרח, שהוא ת"ת, ולוקח צבע אחד מהשמש, ת"ת, שצבעו ירוק.

נוטה לימין ולשמאל, דרום צפון, חו"ג. לוקח שני צבעים מהם, לבן ואדום. נמצא שהנשר כלול מכל הצבעים. וזהו הנשר הגדול, בעל הנוצה, גדול הכנפיים, שכל הצבעים נראים בו.

101. אדם, נוטה למעלה, ושורה בצורת הפָנים של האדם התחתון. ורושם שם צורת כל ארבע החיות, ומתלבש בכולן, וצורתו נראית בהן. כמ"ש, ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן. ורושם בהן צורות וצבעים של הפנים, וקווים של המצח.

102. בד' החיות רושם ל"ב (32) שבילים, נתיבות פליאות חכמה, ל"ב נתיבות החכמה. וכולם מתכסים בל"ב מבין הפנים והכנפיים של החיות. כי ד' החיות כלולות זו בזו. ע"כ יש ט"ז (16) פנים לארבעתן, וט"ז כנפיים לארבעתן, שעולים ל"ב. וכך הם הקווים שעל המצח, והקווים שעל העיניים.

103. י"ג (13) צבעים הם בציורי הפָנים של קו המידה, קו האמצעי. וכל הצבעים הולכים בדרך אמת בקו המידה, שהוא ז"א, קו האמצעי, ו', ונקרא אמת. וכולם רשומים באות וא"ו. כי וא"ו במילוי היא בגי' י"ג.

י"ג גוונים ול"ב שבילים מצוירים ביו"ד ה"א ה"א. כי וא"ו, היא בגי' י"ג, כנגד י"ג גוונים. ויו"ד ה"א ה"א, הן בגי' ל"ב, כנגד ל"ב שבילי החכמה.

104. י"ב (12) גוונים של ג' חיות, שהם ו"ו, ודמות פניהם פני אדם, היא הא' המתלבשת בתוך שתי הוָוים, ומתכסה בהן. ו' למטה, ו' למעלה. ו' שלמעלה, היא שישה גוונים עליונים, ו' שלמטה, היא שישה גוונים תחתונים. בשישה גוונים עליונים פָּרח למעלה, ובשישה גוונים תחתונים פרח למטה.

החיות הן ארבע, אריה שור נשר אדם, חגת"מ, ד' גוונים לבן אדום ירוק שחור. וכשהחיות נכללות זו מזו, היו צריכים להיות בהן ט"ז גוונים, כי כל חיה נכללת מארבעתן, וד"פ ד' הוא ט"ז. אמנם אין בהן אלא י"ג גוונים.

והטעם הוא שבהתכללות ג' קווים ומלכות שבז"א זו מזו, אין בהן ט"ז בחינות אלא י"ב בחינות, משום שבחינת עצם המלכות, המלכות דמדה"ד, נגנזה, ורק מלכות הנכללת בבינה מתגלה. וע"כ חסרה המלכות מבחינתה עצמה, ואין בה אלא ט"ר הכלולות בה, שמקבלת מז"א, ובחינתה עצמה נעלמת. ולפיכך נבחן, שיש ד' חיות, אריה שור ונשר, ג' קווים חג"ת דז"א, ואדם, מלכות, המקבלת ג' הקווים מז"א.

וכשנכללים זה מזה, אין בכל אחד מד' החיות אלא רק ג' קווים ולא המלכות, כי עצם המלכות חסרה בכל אחד, שהרי אפילו המלכות עצמה, אין בה אלא רק ג' הקווים שמקבלת מז"א, ובחינתה עצמה אין בה. מכ"ש שהיא חסרה בכל אחד מג' הקווים.

ומשום זה, אחר שנכללות זו מזו, אין בהן ט"ז בחינות, אלא י"ב בחינות בלבד. וזה י"ב צירופי הוי"ה, י"ב גוונים, אשר עם המלכות הגנוזה והנעלמת, הם י"ג גוונים.

י"ב גוונים של ג' חיות, הם ו"ו, כי ד' החיות אריה שור נשר אדם שבז"א, כשנכללות זו מזו, אין בכל אחת מהן אלא ג' חיות, אריה שור נשר, ג' קווים.

באופן, שיש באריה, אריה שור ונשר. ויש בשור, אריה שור ונשר. ויש בנשר, אריה שור ונשר. ויש באדם, אריה שור ונשר. אבל עצם האדם, עצם המלכות, המלכות דמדה"ד, נעלמה אפילו מהחיה הרביעית, האדם, כי אין בה אלא אריה שור נשר, וחסרה אדם. ומכ"ש בשאר החיות.

וע"כ אין בהן ט"ז גוונים, אלא י"ב גוונים, שהם ו"ו. כי ז"א הוא ו' שבשם הוי"ה. וכשאומרים ו' נשמע ו"ו, שתי ווים, הרומזים לי"ב גוונים.

ודמות פניהם פני אדם, היא הא' המתלבשת בתוך שתי הווים, ומתכסה בהן. כלומר, שפני אדם, המלכות, נעלמה מכל ד' החיות, ואפילו מהחיה הרביעית, מלכות עצמה, ונקראת אדם. עכ"ז אין בה אלא מלכות הממותקת בבינה, שנחשבת ליסוד דמלכות, ולא מלכות עצמה, והמלכות הנעלמת הזו נרמזה בא' של מילוי וא"ו. ולכן נאמר, הא' המתלבשת בתוך שתי הווים, ומתכסה בהן, כי א', הרומזת על מלכות מבחינתה עצמה, נעלמת בין י"ב הגוונים, שהם ו"ו.

י"ב גוונים, הם ד' חיות אריה שור נשר אדם, הנכללות זו מזו. יש בכל אחת מד' החיות ג' חיות, אריה שור נשר. וד"פ ג' הוא י"ב. והם הנקראים י"ב גוונים.

ונבחן, ששישה גוונים מהם הם למעלה, שלושה שבאריה, חסד, ושלושה שבשור, גבורה. הם למעלה, כי הם אינם ז"א עצמו אלא שמקבל אותם מהבינה. ושישה גוונים הם למטה, בז"א ובמלכות, שלושה שבנשר ושלושה שבאדם.

ו' למטה ו' למעלה, שישה גוונים שבאריה ובשור הם למעלה, ושישה גוונים שבנשר ובאדם הם למטה. בשישה גוונים עליונים פרח למעלה, שז"א פורח למעלה אל הבינה, ומקבל ממנה שפע. ובשישה גוונים תחתונים פרח למטה, שבששת התחתונים, שלושה שבנשר ושלושה שבאדם, הוא פורח ומשפיע אותם אל הנוקבא התחתונה.

105. כתוב, בשתיים יכסה פניו ובשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף. אלו הם י"ב הגוונים, הצורות שהא' העליונה, תפארת אדם, ז"א, מתלבשת בהן. שהוא, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ואלו הם נתיבות החכמה, שבהם מתגלה החכמה. כמ"ש, נתיב לא יְדָעוֹ עיט, שהוא א', אדם, מלכות.

עליו לומדים, במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. כי היא התעטרה בי"ב גוונים, שהם ו"ו, שהתלבשה בהם, והיא עצמה לא התגלתה. עליו כתוב, כי לא ראיתם כל תמונה.

יש ב' בחינות אדם:

א. ז"א, שנקרא אדם, הוי"ה במילוי אותיות א', יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא בגי' מ"ה (45), כמספר אדם.

ב. המלכות, שנקראת אדם, החיה הרביעית, פני אדם.

י"ב הגוונים, הצורות שהא' העליונה, תפארת אדם, ז"א, מתלבשת בהן, אלו י"ב גוונים המרומזים בו"ו, מתלבש בהם ז"א, שנקרא א' עליונה, ונקרא אדם, תפארת אדם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא בגי' אדם (45).

ונתיבות החכמה, שבהם מתגלה החכמה, כמ"ש, נתיב לא ידָעוֹ, הוא א', אדם, המלכות, שנקראת אדם, א' שבמילוי שתי הווים, המלכות מבחינתה עצמה, שנגנזה ונעלמה. שהיא מתעטרת בי"ב גוונים, שהם ו"ו, והיא עצמה לא התגלתה.

106. ויש למטה דמות אדם ולא אדם. עליה כתוב, ותמונת ה' יביט. וזוהי הנפש השכלית מצד המלכות, הרשומה בכל הגוונים האלו. ונקראת ג"כ יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וזהו השם מ"ה שלמטה, במלכות.

עצם המלכות, מלכות דמדה"ד, נגנזה ונעלמה, ומה שנגלה בספירת המלכות, היא רק המלכות הממותקת בבינה, שנחשבת ליסוד ולא למלכות עצמה. לכן יש למטה במלכות דמות אדם, צורת מלכות, ואינה צורת אדם, כי עצם המלכות נגנזה ואינה. ע"כ נבחנת לפני אדם, שמקבלת לתוכה ג' הקווים אריה שור נשר. אבל לא אדם. כי עצם בחינת אדם אין בה, שהוא הסיבה, שאין יותר מי"ב גוונים.

עליה כתוב, ותמונת ה' יביט, שהיא המלכות הנגלית, אבל עצם המלכות אינה נגלית. וזוהי נפש הרשומה בכל הגוונים האלו, שמלכות הממותקת בבינה, היא המקבלת לתוכה כל הגוונים, כלומר היא חיה רביעית, ולא בחינתה עצמה.

107. הרוח, ת"ת, רושם רשימות בארבעת המלאכים: מיכאל גבריאל נוריאל רפאל. ועולים לעשרה: אֶראֶלים, שְׂרפים, חשמלים, שִׁנְאֲנים, תרשׁישׁים, אופנים, אלקים, אישים, חיות, בני אלקים.

108. וכולם מתלבשים ומאירים בגוונים של ד' פנים, פני אריה פני שור פני נשר פני אדם, שבהם י"ג גוונים, כי הגוונים הם לבושים למלאכים, כמו גוף המתלבש בלבושים. והם מראים הצורות בלבושים האלו אל הנביאים.

והרוח, ת"ת, רוכב במלאכים, ברוח שרוכב בגוף. שעולם היצירה, ששם המלאכים הם גוף לת"ת דאצילות, ות"ת הוא הרוח, המתלבש בגוף, כמ"ש, כי תרכב על סוסיך מַרְכְּבותיך ישועה.

109. הנשמה היא מצד הבינה. ועליה שורה מחשבה שאין לה סוף. ובה אין דמיון, ואין צורה, ואין דמות, משום שהיא עוה"ב, בינה, שאין בה לא צורה ולא דמות, כמו שלומדים, העוה"ב אין בו לא גוף ולא איבר. והנשמה, בינה, מתלבשת בכיסא, באדם שבעולם הבריאה, ובארבע רוחות של אותו עולם. בנשמה כתוב, כי לא ראיתם כל תמונה. שעליה כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך.

110. ובמחשבה הזו, היו מציירים כל הנביאים, כל הדמיונות וכל הציורים שלמטה ממנה. ולמעלה ממנה, אין תופסים ציור כלל. בה לא היו יכולים לתפוס ציור ולא שום גוון, כש"כ למעלה ממנה.