וז"ס, שטען שבת לפני הקב"ה, (ב"ר יא ח) "לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג", כי אור הבת, שה"ס, שבת לה', בסו"ה, (ישעיה ל כ) "והיו עיניך רואות את מוריך", שהוא תפקיד יום השביעי כנ"ל, ראה שאין לה כלל בן זוג, כלומר, שאין העולם כדאי לקבל משהו ממנה, ואין לה למי, ואז כשישפיע בה, נוכל לקבל, "פני שבת נקבלה", מה שאין כן בטרם שישפיע בה, כלומר, אם לא היינו מתים מרעב כנ"ל, גבי (סנהדרין נח:) "עכו"ם ששבת חייב מיתה".
וז"ס, "בואי בשלום עטרת בעלה גם ברינה" וכו'. וקשה מה גם, אלא כאמור, אחר שטרחנו בעסק התורה ומצוות בע"ש, ויש לנו לחם יומים, אם כן, אנחנו מזמינים אור השבת שנקרא "עטרת בעלה", כלומר בסוד (ישעיה יא ט) "מלאה הארץ דעה", ובסוד, (ישעיה ל כ) "והיו עיניך רואות", וכו'. (רמב"ם סדר תפלות פ"ד ה"א) "וידע כל פעול" וכו'. נקרא השי"ת (תק"ז תקון נ"ה, מסכת סופרים פי"ט מ"ו, רמב"ם שם פ"ב ה"ב) "מלך על כל הארץ" כנ"ל. (ברכות נא:, שבת קיח:) "נחלה בלי מצרים" ולא על ארץ ישראל לבד. ובזה נקרא אור השבת בשם "עטרת" השי"ת, שה"ס תורה.