… ועושים את השבת בקדושה וטהרה בלתי להוי' לבדו, אבל כאן מקום השאלה, (ויקרא כה כ) "מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף", ומי שזורע הוא האוסף, והוא האוכל, ולא נשאר לנו כלום כסריסים הנ"ל, אם כן מה נאכל, והאיך שומרים את השבת, כי הקב"ה שומר אותו, (תהלים קכז א) ו"אם הוי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו" וכו'. אלא מלמדך הכתוב, (ויקרא כה כא) "וצויתי את ברכתי וכו' ועשת וכו' לשלש השנים", שהוא סוד ג' עלמין, שבהם מקום הברכה להגלות, ומתחילה הורה לנו דרך, שבחפץ ה' אינו צריך לעבודה כלל, והכל משמים, וזה סוד השבת והשמיטה, אלא כשמשיגים זה, אם כן נראה בעליל, שאין העבודה שום סבה לאסיפת תבואה, אם כן רפו כל ידים והמה הסריסים כנ"ל. לכן צריך כאן להתחזק באמונה גדולה, ובשדה הזה זורעים האמת בעצמו, ופותחים פתח כפתחו של מחט סדקית, ונצמח האמת, בסוד (ישעיה סד ג) "עין לא ראתה", וזה (שם נו ה) "ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ובנות".