שינוי השם, שינוי מקום, שינוי מעשה

68. אדם שחטא בגלוי, בב' מדרגות, בב' אופנים, אם חוזר בתשובה בגלוי, כמו שחטא בגלוי, אז מושיבים אותו בעולם ההוא בין צדיקים, היודעים דיניו של הקב"ה, ושומרים עצמם מלחטוא.

ואם חזר בתשובה בסתר, אין מושיבים אותו בין צדיקים, כי חטאוֹ לא נמחק לגמרי. אלא מושיבים אותו בין הרשעים, והרשעים מקנאים בו, שעשה תשובה, כמ"ש, ועיני רשעים תִכלינה.

69. ומשום זה, חטאו של אדם, הוא שעבר על הכתוב, ויְצַו ה' אלקים. ואין צו אלא עבודה זרה, עבר על עבודה זרה, הרכיב אותו, כלומר, הביא אותו בגלגול, בטיפת זרעו של תֶרַח, שבו רָתַח, הכעיס, את הקב"ה, ועבר על צו של עבודה זרה, כי תרח היה עובד עבודה זרה.

ומטיפת זרעו יצא אברהם, שהיה גלגול אדה"ר. חזר אברהם בתשובה, ושבר צלמי עבודה זרה, וכל המזונות, ששמו בפניהם. הוא תיקן מה שחטאו אדם ותרח, ושבר החטא, ובניין הרע שבנה, בניין הקליפות שאדם גרם ע"י חטאו, והמליך את הקב"ה ושכינתו על כל העולם.

70. במה המליך את הקב"ה ושכינתו על העולם? משום שקידש את שמו ברבים, ונכנס באש לשרוף עצמו, לקיים באדם הכתוב, פסילי אלוהיהם תשרפון באש.

משום שאדם עבד עבודה זרה, נחשב משום זה כמו פסילי אלוהיהם. ולא עוד אלא שהחזיר בתשובה את אביו תרח, והביא אותו, ואת אימו, וכל שליטי אותו הדור, לגן עדן.

וכך התלבן באש ככסף, שהוא מטבע כסף של המלך, וזייפו אותה בתערובת עופרת. ע"כ הכניס אותו באש, ויצאה העופרת לחוץ, שהוא ישמעאל. משום זה יצא ישמעאל מיצחק בעבודה זרה. ונשאר אדם מלובן באש. וזהו שינוי השם, שהשתנה שמו מאדם לאברהם. כי כשאדם התגלגל, היה צריך לעשות לו שינוי השם, שינוי מקום ושינוי מעשה.

71. אח"כ בא יצחק, שאדם התגלגל בו והתחזק בו, מעבירה שנייה, שזו שפיכות דמים. כמ"ש, ויצו ה' אלקים על האדם לאמור. ויצו, עבודה זרה. על האדם, שפיכות דמים. לאמור, גילוי עריות. והוא עבר על כולם. וזה גרם לניסיון בעקידה של יצחק בסכין, כמ"ש, וייקח את המַאכֶלת לשחוט את בנו.

ואדם נברר בו, כמו מי שמברר אוכל מתוך פסולת. ויצאה הפסולת לחוץ, שהוא עשיו שופך דמים. והאוכל, יעקב, יצא מבורר ונקי מכל פסולת, שיופיו של יעקב הוא כיופיו של אדה"ר, כי יצא מצורף ומזוקק מכל פסולת.

72. אח"כ בא יעקב, הטוב והאוכל שנברר מאדה"ר, והרכיב וחיבר אותו בלבן, ונעשה לו עבד. כמ"ש, אעבודךָ שבע שנים ברחל. ומשום שהחליף אותה באחותה, עבד שבע שנים אחרות, להוציא ב' טיפות שזרק אדם במקום נוכרי, בב' רוחות נקבות שהזדווגו עימו, אחרי שפרש מחוה. וזהו גילוי עריות. וזהו המרומז במילה, לאמור, והוציא אותן מלבן הארמי, שהוא נחש.

73. באברהם, ביצחק וביעקב היה לאדם שינוי השם, שינוי מקום, ושינוי מעשה. שינוי השם באברהם. שינוי מקום ביצחק. שינוי מעשה ביעקב. ואם את זה שכתוב בו, אז רָאהּ ויְספְּרהּ הֱכינהּ וגם חקָרהּ, קיבל בתשובה, כש"כ את האחרים, שאינם כל כך גדולים כמוהו.

74. כל זה מדבר מתיקון החטא דאדה"ר. כי אדה"ר גנב היה, שבעל הגן ציווה עליו, כמ"ש, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, והוא הלך וגנב ואכל. וע"כ תיקונו, כמ"ש, ונמכר בגנֵבתו, שב"ד ימכרו אותו לעבד. שתיקון זה התחיל ביעקב.

אמנם מטרם שבא לתיקון הזה, הוא צריך לג' תיקונים, שהם שינוי השם ושינוי המקום ושינוי המעשה. ואז נמכר לעבד ללבן, שממנו נמשך עבד עברי, היוצא לחופשי בשנה השביעית, רחל.

ועוד לא נשלם התיקון בזה, אלא שצמח מזה עבד רע, שהן הגלויות שהוגלו ישראל ונמכרו לאוה"ע. שמזה נמשך עבד נרצע, העובד לעולמו של יובֵל, בינה, שבעֵת שהבינה שולטת, יוצא לחירות ושב אל אחוזתו. שהן ג' הגאולות, שהיו ע"י שליטת אור הבינה, יובל.

ועכ"ז עוד לא נשלם בזה החטא של עצה"ד כולו, וכן עוד לא נגלתה הגאולה השלמה, שהרי נשארו בחינות עבד כנעני, שאינם יוצאים אפילו בעולמו של יובל. שגם הם מצאצאי החטא של אדה"ר וצריכים תיקון.

והם צריכים דווקא לצאת לחירות מהשמיטה עצמה, כי הם לא יוכלו ליהנות מיובל. וע"כ צריכים להמתין עד גמה"ת שבאלף השביעי. שאז יתוקנו גם הם, ואז נמצא שנתקן החטא של עצה"ד כולו.

עניין שינוי השם, המקום, המעשה. נודע שהחטא של עצה"ד היה, שהמשיך את הארת החכמה שבשמאל מלמעלה למטה, שבזה הפריד השמאל מהימין. ובעניין, לא זכה הרי רע, נגלתה עליו נקודת המנעולא, כמ"ש, לַפֶּתח חטאת רובץ, שעם גילויה מסתלקים כל האורות, שמטעם זה אבד הזוהר העליון וגורש מגן עדן.

ונמצא, שאדה"ר גרם בחטאו שהתווספו דינים דנוקבא על דינים דדכורא של שליטת השמאל דפרודא, שהם מחריבים את העולם. וזה הגלגול הראשון של אדה"ר באברהם, שבו התחיל התיקון, שהדינים דנוקבא יבטלו את הדינים דדכורא.

ומשום זה, חטאו של אדם, הוא שעבר על הכתוב, ויְצַו ה' אלקים. ואין צו אלא עבודה זרה, שהיא שליטת השמאל, שגרם אדה"ר, דינים דדכורא. עבר על עבודה זרה, הרכיב אותו, כלומר, הביא אותו בגלגול, בטיפת זרעו של תֶרַח, שהוא אברהם.

חזר אברהם בתשובה, ושבר צלמי עבודה זרה, כלומר, שהמשיך את המנעולא, דינים דנוקבא, ושבר עם זה הצלם דעכו"ם, דינים דדכורא, שבזה התבטלו הג"ר דשמאל, ראשם של העבודה זרה. שהפסיק כל השפע שלהם.

כי אברהם הפיל את עצמו לכבשן האש, כדי לבטל את הדינים דדכורא, לקיים באדם הכתוב, פסילי אלוהיהם תשרפון באש, באש המנעולא.

אמנם זה היה מספיק לתיקון הימין, אברהם, אור החסדים, שעליהם לא היה צמצום, ואפילו בכלים דמנעולא היה אפשר לקבל אותם. אמנם שמאל, הארת הבינה השבה להיות חכמה, לא תיקן כלום. כי הכלים שיש בהם גילוי מנעולא, אינם יכולים לקבל חכמה, להיותה המלכות דצ"א.

ומשום זה יצאה ממנו פסולת, חיסרון הקבלה מהארת החכמה, כמו שמזייף במטבע של המלך, שמעכב גילוי הג"ר. והפסולת הזו, ישמעאל, הדומה כמו עופרת המעורבת בכסף. וזה שינוי השם. כי שבר שם הטומאה, אל אחר, והחזיר השם הקדוש למקומו.

וכדי להחזיר בחינת השמאל לקדושה, ולהמשיך הארת החכמה, צריכים להעלות המלכות לבינה, שתקבל המלכות כלים דבינה, ולגנוז בחינת המנעולא. שזה שינוי מקום, הנעשה ביצחק, שהמלכות הסתלקה ממקומה, ועלתה למקום בינה.

ואז נולד יצחק, קו השמאל. ואדה"ר נתקן בו ע"י שינוי המקום שבו. אדם התגלגל ביצחק והתחזק בו, כי ע"י שינוי מקום שבו התחזק אדה"ר בקו שמאל, וע"י עקידת יצחק נכלל בימין. וזה גרם לניסיון בעקידה של יצחק בסכין, כמ"ש, וייקח את המאכלת לשחוט את בנו.

ואדם נברר בו, כמו מי שמברר אוכל מתוך פסולת. ויצאה הפסולת לחוץ, שהוא עשיו שופך דמים. כי מתוך שמנעולא נגנז לגמרי ונעשה שינוי מקום, חזר והתגבר השמאל בלי ימין, שעשיו המשיך ממנו מלמעלה למטה, שזו הפסולת, שמכאן שפיכת דמים. ולפיכך גם שינוי המקום לא היה מספיק לתיקון אדה"ר.

אח"כ בא יעקב, קו האמצעי, העושה שלום בין ב' הקווים ומתקן את קו השמאל, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה, כאור הנקבה. שמטעם זה אין החכמה מתגלה עוד בקו שמאל דז"א, יצחק, המאיר מלמעלה למטה, כאור זכר, אלא במלכות, רחל לבדה, מפני שהיא אור הנקבה, המאירה רק מלמטה למעלה.

יעקב הרכיב וחיבר אותו בלבן, ונעשה לו עבד. כלומר, העבד העברי, שכתוב בו, שש שנים יעבוד ובשביעית ייצא לחופשי. כי עם גילוי אור המלכות, הארת חכמה, יוצא לחופשי. וכמ"ש, אעבודך שבע שנים ברחל, לגלות הארת חכמה שברחל, מלכות הנקראת שביעית, שבהארתה יוצאים העבדים לחירות.

ומשום שהחליף אותה באחותה, עבד שבע שנים אחרות. ואע"פ שעבד גם בשביל לאה, עיקר עבודתו הייתה לגלות אור החכמה שברחל. וזה נקרא שינוי מעשה. שביטל המעשה שבאור הזכר, כי נקבה קרקע עולם היא ואין בה מעשה, שהיא במנוחה. ובו יצא אדה"ר נקי בלי פסולת. והוא תיקון עבד עברי, כמ"ש, ונמכר בגניבתו.

אמנם עוד לא הספיק התיקון הזה של עבד עברי, כי חטאו ישראל והוגלו בין האומות. ומכאן עבד נרצע, שאינו רוצה בחֵירות של השנה השביעית, שעושים אותו בעל פגם. ועליו כתוב, ועבָדוֹ לעולם, שאינו יוצא לחירות אלא באור הבינה ממש, אור של ג' הגאולות שהיו לישראל מג' גלויות, שנגאלו בהופעת אור הבינה עליהם. כמ"ש, ועבדו לעולם, לעולמו של בינה. כמ"ש, בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו.

וכל זה נאמר רק בעבד עברי, שיש בו תיקון של שינוי מקום, והם יכולים לקבל ממלכות הממותקת בבינה או מאור הבינה עצמה. משא"כ עבד כנעני, שאין בו התיקון של שינוי מקום, אלא המנעולא מגולה בו, ע"כ אינו יוצא לחירות לא בשנה השביעית, ולא ביובל, כי אין הכלים דמנעולא יכולים לקבל מהם כלום. אלא רק בגמה"ת באלף השביעי. ונמצא שעד אז אין תיקון עצה"ד נגמר כולו.

ומשום זה, עבד טוב הוא עבד עברי, היוצא בשביעית. שינוי המקום של המלכות, שעלתה לבינה, גרם לו שיוכל לצאת בשביעית. ועבד רע, עבד נרצע, שהוא פגום, שינוי המקום גורם לו, שיוצא לעולמו של יובל, לקבל מאור הבינה.

אבל שאר עבדים, עבד כנעני שאין בו שינוי מקום, כמ"ש, לעולם בהם תעבודו, שהם אינם יוצאים לחירות ביובל, כי הכלים שלהם להיותם ממנעולא, אינם יכולים לקבל אלא ממלכות המצומצמת. וע"כ אינם יוצאים לחירות. ולא נגמר תיקון אדה"ר עד גמה"ת, שאז תתוקן המנעולא במקומה, ותהיה כמו הבינה, ולא יהיה נצרך עוד שינוי המקום.