תמצית מהמתבאר עד כאן, בי"ה ו"ה

165. צורת י' דהוי"ה, הנקודה הראשונה שעלתה במחשבה, בחכמה, ונסתמה בא"א בחו"ס שבו, ואינה נודעת באו"א. כי הי' שבהוי"ה רומזת על א"א ואו"א. נקודה זו עומדת בסתימת המחשבה, כי אינה מתפשטת כלל, כי הי' רגלה קצרה, שרומז שאין לה התפשטות אל התחתונים, ואינו ידוע לאיזה דרך הוא, ולאן הוא הולך, ומאין הוא בא, וממי הוא יוצא. וע"כ כולם נמצאים מחוץ לאותה הנקודה, העומדת ברצון המחשבה, שאינה נודעת כלל. שהכול הם מחוץ לה, ואין מי שיעמוד עליה.

166. הי', שהיא או"א, היא נקודה העומדת ומשפיעה בה"ר דהוי"ה, ישסו"ת, העומדת על כל תשעת הסומכים של האות י'. לאות ה' יש חמש מרכבות, והן נ' (50) פלאות. וע"כ נקרא זה פלא, משום שאות אלף, שהיא אותיות פלא, עולה כאן בישסו"ת, וכאן היא כולה אות פלאות, נפלאת מהשגה.

167. וכל הסומכים, וכל המרכבות, המשפיעות הארת חכמה, בעת שה"ת עולה להתקשר בו', בשעת הזיווג דז"א ומלכות, אז אלו המרכבות שלה פרושות על הנוקבא, המלכות. וכל המרכבות שלה, הכלולות במרכבות העליונות דחג"ת, כולן חופפות מסביב לנוקבא, המלכות. שמשפיעות לה הארת החכמה סביב לה, מרחוק בבחינת לבוש.

168. כשהנוקבא, המלכות, אינה מתקשרת בזכר, ז"א, אלא שיונקת משמאל דבינה, והיא בחכמה בלי חסדים, מכסה אותה קליפה חזקה הסותמת אורה, והיא חושך, שאינה יכולה להאיר.

וכאשר מתקשרת בזכר, ז"א, ומקבלת ממנו אור החסדים, כל אלו המרכבות העליונות מן יה"ו, והתחתונות שמהמלכות, מכסות אותה, והן קליפה קדושה המכסה אותה, שהן דוחות את הקליפה הרעה שהייתה סותמת אותה. והיא מתלבשת בהן, כי נעשו לה לבוש.

אבל היא מתקשרת באות ו', כלומר, שמקבלת ממנה חסדים מכוסים מחכמה, כדרך הארת ז"א. ורק בכלים החיצוניים שלה מקבלת הארת החכמה מהמרכבות הסובבות אותה מבחוץ, שנעשו לה לבוש.

169. למעלה בי"ה דהוי"ה לוקחת הארות המרכבות בה', ישסו"ת, שנקודה עליונה, או"א עילאין, סתומה בתוכה. וכשהיא לוקחת הארות המרכבות, וכולן בה, גם הארת החכמה מהמרכבות, וגם הארת החסדים מנקודה העליונה, אז נעשות כולן כעין זה $HalfMoon$, שצד אחד סתם על הנקודה העליונה העומדת באמצע, שזה הו', ההולכת בעיגול לעשות גוף לסתום נקודה זו, האמצעית. והצד השני נשאר פתוח לזיווג עם הנקודה העליונה, או"א. אז נבחן שהנקודה האמצעית שולטת על ד' של המרכבה.

הארת הנקודה העליונה בה"ר, בנקודה האמצעית שבה, היא נשמה, שהארתה בח"ח ולא בחכמה, כמו או"א עילאין. והארת ג' קווים עליונים, חג"ת, היא גוף, שבהם נפתחת הארת החכמה, אבל השליטה לחסדים. והמרכבות של נו"ה והמרכבות של ד' בתולות ושל ד' מלאכים, הנה בהן מתגלה החכמה, והיא לבושים.

הארת הנשמה והארת הלבושים הם שני הפכים הסותרים זה את זה, כי הנשמה בח"ח ולא בחכמה, והלבושים חפצים בחכמה.

אמנם גם הגוף בסתירה מועטת להארת הנשמה, כי הגוף כבר פתח בג' קווים שבו את אור החכמה, והארת הנשמה בח"ח ולא בחכמה. אלא מתוך שאין שליטה בהם אלא רק לחסדים, יכולה הארת הנשמה להתלבש בגוף, ואינם נחשבים לסותרים זה את זה.

ורק הלבושים אינם יכולים להימצא במקום אחד עם הארת הנשמה. ולפיכך הם חופפים מרחוק מבחוץ. ואע"פ שהארת הנשמה יכולה להתלבש בגוף, עכ"ז נחשב הגוף לסותם את הארת הנשמה, משום שהארת הנשמה אינה חפצה אפילו בפתיחת הארת חכמה.

לכן נאמר, למעלה בי"ה דהוי"ה, לוקחת הארות המרכבה העליונה, גוף, בה', ישסו"ת, שנקודה עליונה, או"א עילאין, י' דהוי"ה, סתומה בתוכה, שנסתמת בתוך הגוף שלה. כי אע"פ שהגוף אינו סותר להארת או"א, עכ"ז סותם אותה.

וכשה"ר דהוי"ה, ישסו"ת, לוקחת הארות המרכבות, חגת"ם, הגוף שלה, וכולן בה, גם הארת הנשמה וגם הארת הגוף, אז נעשות כולן כעין זה $HalfMoon$, שהגוף סותם הארת הנשמה, שבתוך הנקודה האמצעית שבה"ר. כי הנקודה האמצעית מקבלת הארת נקודה עליונה.

ו' הולכת בעיגול לעשות גוף לסתום נקודה זו, האמצעית, כי המרכבה של ה"ר, שהוא הגוף שלה, הוא חגת"ם דז"א, שהוא הגוף של חצי העיגול, המתעגל על הנקודה האמצעית, שָׁם הארת הנשמה, וסותם אותה.

אבל לא לגמרי, אלא שנשאר חצי עיגול פתוח, שזה מורה, שהנקודה האמצעית שולטת, ואינה עוזבת את הגוף להתעגל עליה ולסתום אותה לגמרי, כצורת ם' סתומה. ובצד הפתוח הזה מקום הזיווג עם הזכר שלה, י' דהוי"ה, או"א עילאין, הנקראים נקודה עליונה.

170. כמו שה"ת, המלכות, עושה גוף במרכבות שלה, בד' המלאכים, והיא נקודה העומדת עליהם באמצע, ואז נקראת ה', שזה מורה על ד' המלאכים והנקודה האמצעית. כך גם כאן בה"ר, ישסו"ת, האות ו', חגת"ם דז"א, ד' של מרכבה עליונה דישסו"ת, הם גוף של ה"ר, ועומדת בגוף, בפתיחה להארת החכמה. ונקודה זו היא באמצע, שעומדת על ד' דחגת"ם. ואז נקראת ה', נקודה האמצעית על ד' של מרכבתה, כמו בה"ת.

ומשום זה הכול אחד, שה"ר וה"ת הן כאחת. והנקודה העליונה י' דהוי"ה, המאירה בנקודה אמצעית דישסו"ת, נקראת חכמה עליונה. והנקודה התחתונה, האמצעית שבמלכות, נקראת חכמה תחתונה, חכמה קטנה. וישסו"ת ה', והמלכות ה'. ואין חילוק ביניהן, חוץ ממה שהנקודה העליונה נרשמה תחילה בנקודתה שבישסו"ת.

כי ישסו"ת יצאו תחילה בחסדים, שקיבלו מאו"א עילאין, בנקודה האמצעית שבהם. ואח"כ קיבלו המרכבה של ג' קווים ומלכות. ונמצא שהנקודה האמצעית יצאה ראשונה, ואח"כ ד' של המרכבה. ונעשית במספר ה'. אבל המלכות קיבלה תחילה הארת החכמה, ד' של המרכבה שלה, ואח"כ קיבלה הנקודה האמצעית ע"י כריית היסוד דז"א. ונעשית במספר ה'.

ושתיהן נקראות ה', מטעם שהנקודה האמצעית רוכבת על ד' של המרכבה ונעשית במספר ה'. חוץ מהנקודה האמצעית דישסו"ת, אשר נרשמה תחילה בנקודתה, שיצאה הנקודה תחילה ואח"כ ד' של המרכבה. משא"כ המלכות יצאה ד' של המרכבה תחילה ואח"כ הנקודה. כי המלכות תחילת יציאתה מקו שמאל, ד' של המרכבה, ואח"כ ע"י כריית היסוד מקבלת הנקודה האמצעית.

171. י' דהוי"ה נקודה אחת עליונה, העומדת על תשעה סומכים. אלו אינם נקראים בשמות, חוץ מאשר באלו המרכבות שלהם, שהם נמשכים בישסו"ת. אבל תשעה סומכים אלו יוצאים מהנר ונרשמו תחת הי'.

172. תשעת הסומכים הם תשע הנקודות: קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ, ושורוק, המתפשטות בכל האותיות. משום שכל האותיות יוצאות מהי' בשבילים שלה. וכמו שהאותיות יוצאות מהי', כך הנקודות. וכל תשע הנקודות האלו יוצאות מתשעת הסומכים האלו של הי'.

173. אע"פ שתשעת הסומכים האלו תחת הי', באמת הם מעל הי', כי הארת חו"ס דא"א מאירה בתוכם, שהוא א"ס. אבל הם סומכים את הי', או"א עילאין, והם מרכבות לט' אחרות, ט"ס דא"א, שהוא א"ס.

וכולם מקיימים את י', כי י', או"א, נחשבת כמו שלא יצאה מראש א"א. וכל אלו שלמטה, תשעת הסומכים, נסתמו מלהשיג אותם וחזרו להיות סתומים בנקודה הזו, שהיא או"א.