הנפש השכלית והנפש המדברת
311. השׁיתים, החללים שמתחת למזבח, שנוקבים ויורדים עד התהום, ששם נשפכו הנְסָכים, מששת ימי בראשית נבראו. והקב"ה ברא שית, השיתים. וזהו בראשית, אותיות ברא שית.
האַיל של יצחק, שנקרב בעקידת יצחק, במקום יצחק, אמת הוא שנברא מששת ימי בראשית. והקב"ה ברא שית, ושית הוא תיש בהיפוך אותיות.
312. יתברך שמו של הקב"ה, שברא כל העולם והכין אותו בחכמה ובתבונה ובדעת. וכנגדן ברא ג' עולמות: עולם העליון, עולם הספירות. עולם התחתון, העוה"ז. ועולם התיכון, עולם המלאכים.
ונתן בעולם התחתון הקטן, באדם שבעוה"ז, צורת שלושתם:
א. הנפש המדברת, כנגד עולם המלאכים.
ב. צורת הנפש הצומחת, כנגד עולם התחתון.
ג. צורת הנפש השכלית, כנגד עולם העליון.
313. העולם התחתון מתקיים באוויר, כאשר הגוף מתקיים בנפש, והנפש מתקיימת באוויר, והאוויר בבורא. הבורא ברא האדם, וברא אותו בצלם ובצורה.
314. והכין אותו מארבעה דברים מובדלים זה מזה, אש רוח מים עפר, כמ"ש, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלקים. אלו הם ארבעת הדברים הנזכרים, שקוראים לאש תוהו, וזהו היסוד הראשון. ובוהו וחושך, הם המים והעפר. חושך הוא העפר, כמ"ש, ובחושך שמו יכוסה, שזהו גוש העפר. והרוח, הוא רוח ממש.
315. ואמנם, האל ברא את האדם, שנקרא עולם התחתון, כנגד עולם העליון הגדול, ונתן בו קיום הנפש, המניע לגוף כולו, וע"כ הבדיל אותו מכל הנבראים אשר למטה עימו. ובמה האדם מובדל מיתר הנבראים? מפני זאת הנפש, הנפש המדברת.
316. הנפש אשר באדם הנקראת שכלית, איזו נפש היא, ומהו מקומה? הקב"ה ברא את האדם בשמו, וכאשר הוא גדל, ורואה ענייני העולם, ומביט בליבו, הוא מעצמו מֵריח הנפש הזאת.
כי הואיל והוא מביט ורואה נפלאות הבורא, וחידוש העולם, וזריחת המאורות ערב ובוקר, וכי כל העולם כולו תלוי בכוחו, הוא משתדל בעצמו לחקור ולהשיג השגה קדושה וברה, ואז יש לו הנפש השכלית, מפני שהוא משכיל לדעת לחקור בחכמה.
317. הנפש מקומה בלב, והיא מניעה כל הגוף, והיא מונחת באמצע הגוף, ומאירה לכל הגוף. כאשר ניתן השמש בחצי השמיים. והגוף מתקיים בנפש, והנפש באוויר, והאוויר בבורא. והבורא סובל כל העולמות בכוחו, כמ"ש, אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול.
318. למה הזכיר הקב"ה בריאת השמיים והארץ תחילה, והלוא כיסא הכבוד, והמלאכים, נבראו תחילה? אלא, כדי שלא יהרהר אדם דברים הסתומים מהעין ואשר לא גילה בראש.
319. כדי להראות לאדם, שאינו בעל חכמה, ואינו ראוי לגלות לו סתרי תורה. כי אין מגלים סתרי תורה, אלא לאדם חכם, וקורא ולומד, ותלמודו מתקיים בידו, והוא ירא שמיים, ובקיא בכל דבר. ואדם שאינו בעניין זה, וישאל על הסתרים והנעלמים שלמעלה, אמור לו מה אתה שואל, שא נא עיניך וראה, כי בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, תדע לך שלא גילתה התורה יותר.
320. על כל דבר יש תלי תלים של סודות והלכות ופירושים, כמ"ש, קווּצותיו תלתלים, על כל קוץ וקוץ תִלֵי תִלים. רבי יוחנן בן זכאי, היה אומר על הפסוק, ושֵׁם אשתו מְהֵיטַבאל בת מַטְרֵד בת מי זהב, 300 הלכות פסוקות, ולא רצה לגלות אותם, אלא רק לאלה שהיו עוסקים עימו במעשה מרכבה.
321. כתוב בשלמה, וידבר שלושת אלפים מָשל ויהי שירו חמישה ואָלף. על כל דבר, היה אומר בו 1005 טעמים. ואם שלמה, שהיה עבד של הקב"ה, היה אומר על כל דבר ודבר 3000 משל, ו-1005 טעמים. הקב"ה על אחת כמה וכמה, שהוא מגלה מעומק ומסוד, והוא הנותן החכמה והבינה, כמ"ש, כי ה' ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה.
322. מה גדלו מעשיך ה', מאוד עמקו מחשבותיך. מה גדלו מעשיך ה', זה מעשה בראשית, שהם מעשיו של הקב"ה. מאוד עמקו מחשבותיך, אלו סתרי תורה.
323. וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו. מלמד, שעמד על דקדוקי תורה. אבל על עומקיה לא עמד. וכשביקש לעמוד עליה, אמר, אמרתי אֶחכָּמה והיא רחוקה ממני.