שלוש משמרות יש בלילה
[שלוש משמרות הוי הלילה]
297. שיר המעלות. אל ה' בצָרָתה לי קראתי ויַענני. שירים תְאֵבים ברא הקב"ה בבריאת שמיים וארץ, כדי להלל אותו ולשבח אותו, שהוא יוצר הכול. השמיים אומרים שירה לפניו, כמ"ש, השמיים מספרים כבוד אל. והארץ אומרת שירה, כמ"ש, שירוּ לה' כל הארץ.
298. כל העולם תאבים ושמחים לפאר ליוצרם, בחזותם נפלאותיו בשמיים ובארץ, וזהו בראשית. עיין באותיות ותראה, שי"ר תָאֵ"ב. כלומר, תא"ב לאמור שי"ר, על נפלאותיו בשמיים ובארץ. אלו הן אותן המעלות שהיה דוד המלך אומר? אלו הם השירים של אותן המעלות, שהם השמיים, כמ"ש, הבונה בשמיים מַעלותיו. ודוד תאַב להם, והיה אומר אותם, וזהו שיר תאב.
299. כתוב, בְּרון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. בני האלקים, הם המלאכים, שאומרים שירה לפני יוצר בראשית בכל לילה, כנגד שלוש משמרות שיש בלילה. ובכל משמרת כל כיתה אומרת שירה. ובמשמרת האחרונה, לעת הבוקר, כל הכוכבים והמזלות, והמלאכים הנקראים בני האלקים, אומרים שירה. כמ"ש, ברון יחד כוכבי בוקר.
300. וכל אחד כפי מעלתו, להורות, כי גבוה מעל גבוה שומר, כי מעלות יש להם אלה למעלה מאלה. ע"כ נאמר שיר המעלות, ממעלות המלאכים, האומרים שירה. וזהו בראשית, שי"ר תא"ב, ברא אלקים את השמיים ואת הארץ.
301. רבי חזקיה ורבי יוסי היו הולכים בדרך אחר חצות לילה. בעוד שהיו הולכים, אמר רבי יוסי לרבי חזקיה, מה נעשה? הרי למדנו, לעולם ייצא אדם בְּכי טוב, בבוקר, ואנו הולכים בלילה.
302. אמר לו רבי חזקיה, יוסי בני, בוא ושמע הדר נעימות קול גלגלי החיות, שמשבחים בשירה לפני אלקינו. בעוד שהיטה אוזנו, שמע קול תשבחה נעימה, שהיו אומרים, וה' לעולם יישב.
303. אמר רבי חזקיה, בני, שמעת משהו? אמר, שמעתי קול נעימות, ומן הנעימות והשבח מאותו הפסוק ששמעתי, אני יודע עתה פירושו. שכתוב, וה' לעולם יישב, כונֵן למשפט כיסאו. כי בכל שעה, שהדיינים דנים דין, שכינתו של הקב"ה, שהיא כיסא הכבוד, מיתקנת שם. כמ"ש, כונן למשפט כיסאו. שכיסא הכבוד מיתקן במקום שיש משפט.
304. הידעת איזוהי המשמרת ממלאכי השרת, שאומרים הפסוק הזה? אמר לו, לא. אמר, היא משמרת של אותם המלאכים הנקראים אלקים. עשר משמרות של מלאכי השרת יש ברקיע, והם מתחלקים בשלוש משמרות שיש בלילה.
305. בשעה שישראל גומרים תפילתם בלילה, לוקחים אחריהם שירה, אותם המלאכים, הנקראים אישים, ואומרים שירה. שאומרים, מה אנוֹש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו. ומסיימים, ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ.
במשמרת השנייה לוקחים שירה מלאכים חשמלים ואֶראֶלים, ואומרים, הבו לה' בני אלים.
306. בחצות לילה, עד שנגמרת המשמרת השנייה, בשעה שהקב"ה מסתכל בעדן, בחכמה הנקראת עדן, שגנז לצדיקים לעת"ל, פותחים חיות הקודש והשרפים והאופנים והכרובים, ואומרים, מה רב טובךָ אשר צפנת ליראיך. סוֹלוּ לרוכב בערבוֹת בְּיה שׁמו.
307. בתחילת המשמרת השלישית, לוקחים שירה אותם הנקראים אלקים, ואומרים, וה' לעולם יישב.
כשבא הבוקר, פותחים השמיים ואומרים, השמיים מספרים כבוד אל. כוכבי הבוקר אומרים, מונה מספָּר לכוכבים לכולם שמות יקרא, גדול אדונינו ורב כוח. המלאכים הנקראים בני אלקים, פותחים ואומרים, הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועוז.
308. בעוד שהיו הולכים, ראו שהחשיך השחר, ואח"כ האיר האור. אמר רבי חזקיה לרבי יוסי, בוא ואראה לך, שכך היא גאולתם של ישראל. בשעה שיאיר להם שמש הגאולה, תבוא להם צרה אחר צרה, וחשכות אחר חשכות. ובעוד שהצרות בה, יאיר עליהם האור של הקב"ה. כמ"ש, כשחר נכון מוצָאו. וכתוב, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
309. בזמן ההוא תתעוררנה מלחמות בעולם, גוי בגוי, עיר בעיר, צרות רבות תתחדשנה על שונאיהם של ישראל, עד שישחירו פניהם כשולי קדרה. ואח"כ תתגלה עליהם גאולתם, מתוך שאגת הלחץ והדחק שלהם.
310. וזהו שאמר דוד המלך, למנצח על איילת השחר. הלוא, איילת הבוקר, היה צריך לומר? אלא על איילת וחוזק של השחרות של ישראל. כי איילת היא לשון חוזק, כמ"ש, כגבר אין אֱייל. באותה שעה יצעקו בני ישראל מתוך צרתם, ויאמרו, אלי אלי, למה עזבתני. ואח"כ כתוב, פיתחתָ שַׂקִי ותְאַזְרני שמחה. כלומר הגאולה.