ויוסף הוּרד מצריימה
195. ויוסף הוּרד מצריימה, ויקנהו פוטיפר. הקב"ה הסכים באותו מעשה של מכירת יוסף למצרים, כדי לקיים הגזרה שלו, שגזר בין הבתרים, כמ"ש, ידוֹע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. וע"כ כתוב, הורד, כלומר הורד מן השמיים. ויקנהו פוטיפר, כדי לחטוא עימו קנה אותו, למשכב זכר.
196. שבעה כוכבים עשה הקב"ה ברקיע, כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"מ. וכל רקיע יש בו כמה משמשים ממונים לשמש את הקב"ה.
197. אין משמש או ממונה, שאין לו עבודה ושימוש מיוחד לריבונו. וכל אחד עומד על השימוש שלו, שהתמנה עליו, וכל אחד יודע את עבודתו לשמש.
198. מֵהם משמשים בשליחות ריבונם, ומתמנים בעולם על כל מעשי בני אדם. ומהם שמשבחים לו שירות ותשבחות, והם שהתמנו על השירה. ואע"פ שהם התמנו על השירה, אין כל כוח בשמיים, והכוכבים והמזלות, שלא ישבחו כולם אל הקב"ה.
199. בשעה שבא לילה, מתחלקים אז ג' מחנות לג' צדדי העולם, ובכל צד אלף אלפים וריבוא רבבות מלאכים, וכולם ממונים על השירה.
200. ג' מחנות מלאכים הם. וחיה אחת, הנוקבא, ממונה עליהם ועומדת עליהם. וכולם משבחים אל הקב"ה עד שבא הבוקר. כשבא הבוקר, כל אלו שבצד דרום, וכל הכוכבים, המלאכים, המאירים, כולם משבחים ואומרים שירה להקב"ה, כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. ברון יחד כוכבי בוקר, הכוכבים שבצד דרום, צד ימין, חסד. ויריעו כל בני אלקים, אלו הם הכוכבים שבצד שמאל שנכללו בימין.
201. ואז הבוקר מאיר, וישראל לוקחים השירה, ומשבחים אל הקב"ה ג"פ ביום, כנגד ג' אשמורות שבלילה. ועומדים אלו מול אלו, עד שמתעלה כבוד הקב"ה ביום ובלילה כראוי. והקב"ה מתעלה בשישה אלו, ג' של יום וג' של לילה.
202. אותה החיה העומדת עליהם למעלה, הנוקבא, עומדת גם על ישראל למטה, כדי לתקן הכול כראוי. כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טֶרף לביתה וחוק לנערותיה. לביתה, אלו הם המחנות של מעלה. וחוק לנערותיה, אלו מחנות ישראל שלמטה. וע"כ כבוד הקב"ה מתעלה מכל הצדדים, מלמעלה ומלמטה. וע"כ הכול ברשותו עומד, והכול הוא ברצונו.
203. כתוב, האומר לַחֶרֶס ולא יזרח. זהו יוסף, בשעה שמכרוהו למצרים. וכתוב, ובעד כוכבים יחתום. אלו הם אחיו, שכתוב בהם, ואחד עשר כוכבים משתחווים לי.
לחרס, זהו יעקב, בשעה שאמרו לו, הַכר נא הכְּתונת בנך היא אם לא? ולא יזרח, בשעה שהסתלקה ממנו השכינה. ובעד כוכבים יחתום, בעד בניו נחתם ונסתם ממנו האור שלו. השמש נחשך, והכוכבים לא האירו, משום שיוסף נפרד מאביו. ומיום שהיה אותו מעשה של יוסף, נפרד יעקב מתשמיש המיטה, ונשאר אָבֵל, עד היום שהתבשר בבשורת יוסף.