ותסר בגדי אלמנותה

189. תמר, בת כוהן הייתה. האם ייתכן שהלכה לזנות עם חָמִיהָ, הרי צניעות הייתה בה תמיד? אלא היא צדקת הייתה, ובחכמה עשתה זאת. כי לא הייתה מפקירה עצמה אליו. אלא משום שידעה ידיעה והסתכלה בחכמה, וראתה מה שעתיד לצאת מזה, וע"כ באה אצלו לעשות חסד ואמת. וע"כ באה והשתדלה בעסק הזה.

190. משום שהיא ידעה ידיעה, מה שעתיד לצאת מזה, והשתדלה בעסק הזה, הקב"ה נתן עזרה שם בפעולה ההיא, והתעברה מיד, והכול היה מהקב"ה. למה לא הביא הקב"ה בנים האלו מאישה אחרת, למה הביא אותם מתמר? אלא היא נצרכה למעשה הזה ולא אישה אחרת.

191. שתי נשים היו, שמהן נבנה זרע יהודה, ומהן באו דוד המלך, ושלמה המלך, ומלך המשיח. ואלו שתי נשים היו שוות זו לזו. והן תמר ורות, שבעליהן מתו מתחילה, והן השתדלו למעשה זה.

192. תמר השתדלה בחמיה, שהוא הקרוב ביותר לבניו שמתו, הראוי לייבם אותה. מה הטעם שהשתדלה בו? כתוב, כי ראתה כי גדל שֵׁלָה והיא לא ניתנה לו לאישה, וע"כ השתדלה במעשה הזה אצל חמיה.

193. רות השתדלה במעשה הזה אצל בועז. ואח"כ הולידה את עובד. ומשתי אלה נבנה והשתכלל זרע יהודה. ושתיהן עשו בכשרות, כדי לעשות טובה עם המתים, להיתקן אח"כ בעולם.

194. ושַבֵּח אני את המתים שכבר מתו, כי כשהיו חיים בתחילה, בעליהן של תמר ורות, לא היה בהם שבח, ואח"כ שמתו, והתייבמו נשיהם, התגלגל מהם מלכות דוד ושלמה ומלך המשיח. ושתיהן, תמר ורות, השתדלו לעשות חסד ואמת עם המתים. והקב"ה עזר להם באותו מעשה.