עוד יש לפרש, "דע את אלוקי אביך ועבדהו". כי עניין העבודה צריכה להיות באהבה, ורק עבודה בדרך האהבה, היא העבודה המעולה, ומקווה. יש אהבה תתאה, פירוש, הנרגשת במדות, והיא על ידי קבלת טובות.
אבל עיקר האהבה היא אהבה עילאה, שהיא למעלה מהמדות, ונרגשת רק בשכל חזק, כמו מושכל ראשון, והיא החזקה שבאהבות, כמו אהבת אב לבנו וכדומה, אהבה זו נקראת "ידיעה", דהיינו, שיודע את אהבתו אליו, ואין נתלה כלל בקבלת טובה, כי אפילו במתייסר הימנו, ואינו מקבל ממנו שום טובה, מכל מקום לא יסתפק כלל באהבתו, מחמת ידיעתו החזקה, שלא שייך בה שום הרהור.
וזה עניין הנסיונות בעולם הזה, והצדיקים שמסוגלים לגלות באדם אהבה הנרצית הזו, וזה עניין, (משלי י יב) "ועל כל פשעים תכסה אהבה". דהיינו, כי שום הרגש בעולם, לא יוכל לפעול ולהטיל איזה ספק באהבה, ודו"ק. וזה שנצטוינו, "דע את אלוקי אביך ועבדהו". וכן, (דברים ד לט) "וידעת היום והשבות אל לבבך". וזה כל המתמצה מהרפתקאות שבעולם הזה.