מאמר במקום הקדמה
שכל הפועל
הדבקות האמיתית היא בחינת ידיעה
לא כצורנו צורם
אהי' שלחני אליכם
תנועה גשמית ותנועה רוחנית
תיקון כלל ופרט
חטא אדה"ר - חטא שאול המלך
אמונה אומן
צדיק מושל יראת אלקים
וכאור בוקר יזרח שמש
התהפכות הצורות
נעימות השירים והנגינה
סיתומים
המפורסם והמושכל
נחמה העתידה
חינוך הבנים
מזון גשמי ומזון רוחני
סוד מצוה דמגני
חילוק מעוה"ז לעולם שלאחר התחיה
קנאה
דומם דקדושה
אך בצלם יתהלך איש
אך טוב וחסד
מפלת הגאים - ירושת השפלים
ספירות
צמצום א' - 1
צמצום א' - 2
שלש מראות בצמצום
עניין שני הקצים
סוד הצמצום
דבר הצמצום
סוד הציץ
סבת הצמצום
חלל פנוי
ולדבקה בו
תיקון המנצפ"ך
סוד "ונוגה כאור תהיה"
שבע חומות
סדר התיקון
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה
ממשלה
והחוט המשולש לא במהרה יינתק
עליונים למעלה ותחתונים למטה
ענין בת צור
תיקון השמאל
אצילות נשמה
גבהות הלב
גדול הנהנה מיגיעו
השפעה ותענוג
אני הוי' לא שניתי
פעולות האדם ותחבולותיו. ציור אחד יוצא מכל המעשים
אחדות הפעולות
הדבר שהיה בכלל
ומבשרי אחזה
התאחדות המעשים למעשה אחד
התאחדות הנבראים
ענין קטנות ב'
ברוך שם כבוד
שמירת התורה תלויה בארץ
קב"ה וישראל חד הוא
אם בארזים נפלה שלהבת
ששים רבוא נשמות
גמר התיקון
סוד שמותיו ית'
גאוה, רצון בחירי ומחוייב
אליהו ואלישע
מי הקדמני
סוד הנבואה
סגולות התורה
מה שנוהג בגשמיות נוהג ברוחניות
סגולת השינה
חותמו של הקב"ה אמת
שבח הנוסף על סוד השלימות
ענין זקנה
כח הנשמה
זכוך הגוף
מערכות הטבע
ענין פרס
תולדות גשמיים ותולדות רוחניים
שכל ומושכל
דע את אלקי אביך ועבדהו
עבודה באהבה
צדיק אוכל לשובע נפשו
הרה וילדת יחדו
זמן ומקום
ענין צורה רוחנית
חסרון ושלימות
חיצוניות ופנימיות-1
בן ועבד
השלימות-1
לימוד התורה הק'
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו חב"ד
אם הוי' לא יבנה בית
רם הוי ושפל יראה
רזא דכלים ריקים
ג' עלמין אית ליה לקב"ה
ענין חיצוניות ופנימיות - 2
אין בין תענוג לשמחה
חכמת הרגש התענוג
מסירות נפש
באה שבת באה מנוחה
מעלת השבת
ענין אשת חיל
ביאור המדרש ויכל אלקים
מאמר השבת
ושמרתם את השבת
ב' שבתות
לכולם נתת בן זוג
שבת ושמיטה
ערך התנועה - והמנוחה
ושמרו בני ישראל את השבת
השלימות - 2
פלאי פלאות ג' בחינות
מציאות העבודה
כל שיש לו מציאות יש לו אמת
ענין עקרת בית הנפש הוא עקרת הבית
הבונה בית למלכו
יסוד אמא א-ל שד"י
מצה למצוה
ה' ספירות
הויות
אדם הראשון נולד מהול
קשת
מילה - פריעה - אטיפא דמא
קבלת התפילה
שינוי מקום ושינוי העתים
הוי' שפתי תפתח
בדחילו ורחימו
עיון תפילה
תקון הבושה "מאין באת"
רחמים
מזמור לאסף
ארבעה אין הדעת סובלתן
רחמנא ליבא בעי
פגימת עינים
ב' יראות
הללו בוכין והללו בוכין
כל המצטער עם הצבור
הויכוח שבין כ"י להשי"ת
הכל בידי שמים
תיקון הנשמות
גילוי היחוד
היתרון שבהשבה
שני הדרכים שבהם העולם מתנהג
גילוי פנים
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - שיחות
chevron_left
דע את אלקי אביך ועבדהו
 

דע את אלקי אביך ועבדהו

מה שמקשים על הפסוק (דה"א כח ט) "דע את אלקי אביך ועבדהו", שמשמע שבשכל האנושי הוא להשיגו ית'. והאמת היא שזה בלתי אפשרי כלל, שלכן נצטוינו בחוק האמונה, שהיא נגד הידיעה כנודע.

עוד צריך להבין, רצון השי"ת נעשה קודם לנשמע, כמ"ש (תהלים קג כ) "עשי דברו לשמע בקול דברו", למה יחפץ לו כזאת, ונראה לתרץ, באופן שגם השכל הפשוט, יודה ויחייב את חוק של הקדם העשיה לשמיעה.

כי הנה כל עבודתינו להשיג המטרה של, "ולדבקה בו", ופשוט הוא, שאי אפשר לגשמי להדבק ברוחניות שזה הפך הטבע, וגם שהנשמה מלובשת בגוף חומרי, אולם אין זה ערך לדביקות אלוקית כמובן. וענין "ולדבקה בו", הוא, שלאחר הרבה הזדככות גוף וחומר, כדי שיהיה מסוגל להשפיע נחת רוח ליוצרו. שאז השי"ת מחוננהו בחכמה בינה דעת, כדי שידע ציוויה דמאריה דיעבד ליה.

לפי זה, אם היה לאדם אופן שישיג איזה משהו מהשגתו ית', טרם קנייתו את האמונה בשלימות, היה אומר בלי ספק (דברים ח יז) "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", (שבודאי היגיעה הביאה את ההשגה.) שבודאי היגיעה הכרחית קודם כל דבר שישיג.

כי זה ודאי, שרצונו ית' הוא שכולם ידעו אותו, שלבדו הוא משפיע כל טוב, בלי כל שותפות וסיוע מזולתו כלל, וזה לא יצוייר כלל זולת בהקדם האמונה שלימה - שאז כל מה שישיג, יתלה בו יתברך לבדו. כי בעיניו הגשמיים לא למד אצל שום אדם מה שהשיג, אם כן בלא אמונה בודאי יתלה במוחו הגדול.

וזה פירוש, (חבקוק ב ד) "וצדיק באמונתו יחיה". "וצדיק", היינו המצדיק את המקום, וזוכה לדבק את עצמו בקונו. "באמונתו יחיה", שידע לתלות כל החסד בהשי"ת לבדו.

היוצא מזה, שהאמונה היא דבר הכרחי שבלעדה אינו רשאי להשיג כלום. (איוב יט כו) "ומבשרי אחזה אלו-ה", כי כלום יש לך אדם נותן דבר חשוב מאד שאין דוגמתו מתנה לחבירו, ואחר כך יאמר המקבל שהוא מעשי ידי עצמו ויעיז פנים אל הנותן עצמו? ובזה תבין, שאי אפשר להשיג כלום ממנו ית', בלי הקדם ה"עשי דברו".

כן ללא ספק יהיה גם פירוש הכתוב, "דע את אלוקי אביך ועבדהו", שתדעהו ית' ותבין שצריך להקדים העשיה, ובזה ועבדהו, שתהיה מרוצה לעבדהו באמונה.

וזה פירוש, (תהלים קיא י) "ראשית חכמה יראת הוי'", כמו שפמו"ר, שראש החכמה היא יראת ה', וחכמה עצמה אתפשטותא דידה. שבלא יראת ה' הקודמת לחכמה, לא ישיג את החכמה. וזה פירוש, (אבות פ"ג מכ"א) "אם אין יראה אין חכמה".

עוד יש לפרש, מהכתוב, "דע את אלקי אביך ועבדהו", משמע שאין הידיעה חלק בעבודה, כי אחר הידיעה כתוב "ועבדהו".

והאמת שאין ברוחני חילוק עבודות, ודא ודא אחת היא. אלא הכונה שאין להציג את הידיעה למטרה ועיקר, מפני שאין ענינה נמשך, אלא ענין מחויב מתדבק בכל עבודה. ולכן היות האדם עומל רק אחריה ולסוף השגתה אינה נמשכת באורה. נמצא שנהנה בעבודתו, אשר על כן צורת העבודה היא, (דברים י כ) "ובו תדבק ובשמו תשבע", שהיא עבודה האמיתית הנמשכת ומאירה בנצחיות, ובתנאי שתהיה אחר הידיעה, וגם הידיעה ממלאת אורה לעבודה זו,

ובזה נבין שבספר השמים בא, "ובו תדבק ובשמו תשבע" מתחילה, אחר כך בא, "והשבת אל לבבך" וכו'.

מה שאין כן בתורה, בתחילה כתוב, "דע את אלקי אביך", ואחר כך "ועבדהו" כנ"ל.

בהנ"ל ניחא, כי בספר השמים היא נצחית נהוגה בזמן ולמעלה מהזמן בלי כל הפסק, לכן נותן צורתה בכללות הקבוע. מה שאין כן בתורה באה בזמן, והעבודה בזמן צריכה להקדם ידיעה, אבל דא ודא אחת היא, ואין שום שליטה לאחת זולת חברתה, והם כמו גוף ונשמה הצריכים זה לזו.

לכן אסור לומר לתלמידו שיעבוד בשביל הידיעה, כי יהיה כמו בוקע בבחינת המציאות הכללי הרוחני. אבל צריך לומר לו להשלים את המוטל עליו לכל תנאיה.