ראובן בכורי אתה
529. ראובן בכורי אתה. מה ראה יעקב להתחיל הברכות בראובן, ולא התחיל ביהודה, שבנסיעת הדגלים נוסע ראשון לכל המחנות, והוא מלך? והלוא לא בירך את ראובן, והסתלקו ממנו הברכות, עד שבא משה והתפלל עליו, כמ"ש, יחי ראובן ואל ימות. ולפי זה מוטב היה שיתחיל ביהודה, והיה מתחיל בברכה.
530. אבל ודאי בירך את ראובן, ועלתה הברכה למקומה. משל לאדם שהיה לו בן, כשהגיע זמנו להסתלק מן העולם, בא אליו המלך, אמר, כל כספי יהיה ביד המלך שמור לבני. כשראה המלך שהבן ראוי לקבלו, נתן לו. כך יעקב אמר, ראובן, בכורי אתה, אהוב ליבי, אבל הברכות שלך יהיו בידי המלך הקדוש, עד שראה אותך ראוי להן.
531. כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בכבוד המלך, והרי התורה מכריז עליהם בכל יום, ואין מי שיַטה אוזנו אליה.
532. סוד החכמה לומדים משני ציוויים, האחד להעיר מלמטה למעלה, כמ"ש, הינבא אל הרוח. כי אם אינם מתעוררים מקודם מלמטה, אינם מתעוררים למעלה. ובהתעוררות שלמטה, מתעורר למעלה. וציווי השני הוא להעיר מלמעלה למטה, כמ"ש, הינבא בן אדם ואמרת אל הרוח.
533. כי אפילו למעלה, בהתעוררות של מטה בהעלאת מ"ן, מקבל העליון מעליון ממנו. אפילו במדרגות העליונות, אין התחתונה מקבלת מעליונה ממנה, אלא רק ע"י התעוררות של מטה. כמ"ש, כה אמר ה', מארבע רוחות בואי הרוח, וּפְחִי בהרוגים האלה, ויחיו. ארבע רוחות, דרום מזרח צפון ומערב, חסד ת"ת גבורה ומלכות.
הרוח בא ממערב, המלכות, בהתחברות של אלו האחרים, דרום מזרח צפון, שהם חג"ת. שהמלכות מעלה מ"ן אליהם, והם מתחברים בה. הרי שגם בעליונים נוהג התעוררות של מטה, העלאת מ"ן.
534. מהמלכות יוצאים רוחות ונשמות לבני העולם להצטייר בהם, לקבל מהם צורת ג"ר. ופְחי בהרוגים האלה, כמ"ש, וייפח באפיו נשמת חיים. מלכות מקבלת מצד זה, ונותנת בצד אחר, וע"כ, כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. איננו מלא, משום שמקבל ונותן, מכניס ומוציא.
כי אע"פ שהמלכות מקבלת מג' צדדים דז"א, מדרום צפון ומזרח, מ"מ בתחילה מקבלת מקו שמאל, צפון, שאז יש לה ג"ר דחכמה. אמנם בלי חסדים. וע"כ קופאים אורותיה בתוכה ואינה יכולה להאיר.
ואח"כ כשמקבלת מקו אמצעי, מזרח, מתייחד צפון עם דרום, והאורות נפתחים, ומאירה לתחתונים. אבל אז מתמעטת מג"ר דג"ר מכוח קו אמצעי, ונשארת בו"ק דג"ר.
535. כיוון שגלוי לפני הקב"ה שבני אדם ימותו, למה הוריד נשמות בעולם? ולמה צריך להן? הקב"ה נותן נשמות היורדות לעוה"ז, להודיע כבודו, ולוקח אותן אח"כ, א"כ למה ירדו?
536. אלא כמ"ש, שתה מים מבורֶך ונוזלים מתוך בארֶך. בור מקום שאינו נובע מעצמו. באר נובע מעצמו. מים נובעים מעצמם, הנשמה שנשלמה בעוה"ז, ועולה למ"ן, למקום שנקשרה בו, למלכות, אז היא שלמה מכל הצדדים, מלמטה ומלמעלה.
537. כשהנשמה עולה למ"ן למלכות, אז מתעוררת השתוקקות הנוקבא אל הזכר, ואז נובעים מים במלכות מלמטה למעלה. ומה שהייתה בור, נעשית באר מים נובעים. ואז נמצא התחברות ייחוד השתוקקות ורצון, כי בנשמות הצדיקים נשלמה המלכות, והתעוררו חביבות ורצון למעלה, וז"א והמלכות התחברו כאחד.
538. ראובן בכורי אתה. הוא טיפה ראשונה של יעקב, כי לא ראה קרי מימיו, ורצונו במקום אחר היה, ברחל. ראובן וכל י"ב השבטים התאחדו בשכינה, וכשראה יעקב את השכינה עליו, קרא לי"ב בניו שיתחברו בה.
539. מיטה שלמה לא נמצאה מיום שנברא העולם, כבשעה שרצה יעקב להסתלק מן העולם. אברהם מימינו, יצחק משמאלו, יעקב היה שוכב ביניהם, השכינה לפניו. כיוון שראה יעקב כך, קרא את בניו, ואחז אותם סביב השכינה, וסידר אותם בסדר שלם.
540. סידר אותם סביב השכינה, כי כתוב, היאספו, שייאספו למעלה מסביב השכינה. ואז נמצאה שם כל השלמות, וכמה מרכבות עליונות מסביב להם פתחו ואמרו, לך ה' הגדוּלה והגבורה.
אז נאסף השמש, יעקב, ז"א, אל הלבנה, הנוקבא, והתקרב המזרח, ז"א, למערב, הנוקבא. וכמ"ש, ויאסוף את רגליו אל המיטה, שמוֹרה על הזיווג. והאירה ממנו הלבנה, ונמצאה בשלמות. יעקב לא מת, אלא הזדווג עם השכינה, כיוון שראה סדר שלם, שלא נמצא לאדם אחר, שמח ושיבח אל הקב"ה, ובירך את בניו.