מאשר שמֵנה לַחמו – א'

541. כל בניו של יעקב נתקנו בסדר שלם, שנעשו מרכבה לסדר ספירות עליונות. והתברכו כל אחד כראוי לו. מה נאמר בפסוק הזה, שכתוב, מאשר שמֵנה לַחמו?

542. אשר ישב לחוף ימים. מי שיושב בשפת הים, ביסוד המלכות, משתמש במעדני עולם, מוחין הנמשכים מעדן. אשר, הוא פתח העליון של צדיק, יסוד, כשמתברך להשפיע ברכות בעולם. והפתח הזה נודע תמיד לברכות העולם, ונקרא אשר. וזהו עמוד, מאלו שהעולם עומד עליהם.

ד' בני השפחות הם ד' אחוריים שבד"ס חו"ג ונו"ה. אשר, האחוריים דהוד, שם נמצאים הדינים דמסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי, המייחד ב' הקווים, ומחזיר האחוריים להיות פנימיות, כמ"ש, וכל אחוריהם ביתה. ונאמר, שאשר, הוא פתח העליון של צדיק, כי צדיק, יסוד וקו אמצעי, מקבל כוח המסך דחיריק מאחוריים דהוד, שהוא אשר.

וע"כ נחשב אשר לפתח עליון בשביל היסוד. כי לולא המסך דחיריק, שמקבל מאשר, לא היה לו ברכות להשפיע לעולם. ואע"פ שהוא דינים, מ"מ העולם, הנוקבא, עומד עליו. שזולתו לא היה יכול קו אמצעי לייחד הקווים זה בזה. והעולם היה נחרב ויבש.

543. מקום שנקרא לחם עוני, הנוקבא שמקבלת מקו שמאל לבד, נתקן מהמקום ההוא, מאשר, שממנו נעשה המסך לקו אמצעי. וכמ"ש, מאשר שמנה לחמו, שמה שהיה מקודם לכן לחם עוני חזר עתה, אחר שהתייחדו ב' הקווים זה בזה, להיות לחם פַּנַג [לחם עונג]. משום שהשפיע ונתן בו ברכות.

וסוף הפסוק מוכיח, כמ"ש, והוא ייתן מעדני מלך. מלך זה כנ"י, המלכות, שממנה ניזון העולם, במעדני עולם, והוא, אשר, ייתן למלך הזה, למלכות, כל הברכות, כל השמחה, וכל טוב. הוא נותן לה למלכות, וממנה יוצא לתחתונים.