קדוֹשים תהיו

1. וידבר ה' אל משה לאמור, דבֵּר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם, קדוֹשים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם. כמה פעמים העידה התורה בבני אדם, כמה פעמים הרימה קולה לכל הצדדים לעורר אותם. וכולם ישנים בשנתם בעוונותיהם, אינם מסתכלים. ואינם משגיחים באיזה פנים יקומו ליום הדין העליון, כשהמלך העליון יתבע מהם עלבון התורה הצועקת כנגדם. ואינם מחזירים פניהם אליה. כי כולם פגומים בכל, שאינם יודעים האמונה של המלך העליון. אוי להם ואוי לנפשותיהם.

2. כי התורה מעידה בו ואומרת, מי פתי יסור הנה, חסַר לב אָמרה לו. חסר לב, שאין לו אמונה. כי מי שאינו עוסק בתורה, אין בו אמונה, והוא פגום בכל. אָמרה לו, היה צריך לכתוב, אוֹמרה לו, כמ"ש, אוֹמרה לאֵל סַלעי. אלא שבא לכלול ולהוסיף התורה שלמעלה, שגם היא קוראת לו חסר לב, פגום האמונה.

3. כי כל מי שאינו עוסק בתורה, אסור להתקרב אצלו להשתתף עימו, ולעשות עימו מסחר. וכש"כ ללכת עימו בדרך. כי אין בו אמונה. כל אדם שהולך בדרך, ואין עימו דברי תורה, מתחייב בנפשו. כש"כ מי שמתחבר בדרך עם מי שאין בו אמונה. מפני שאינו מחשיב כבוד אדונו וכבודו שלו, שאינו חס על נפשו.

4. מי שאינו חס על נפשו, ומתחבר עם מי שאין בו אמונה, איך ימשוך נפש כשרה לבנו? ע"כ כתוב, אל תהיו כסוס כפרד, אין הָבִין. אשריהם הצדיקים, העוסקים בתורה ויודעים דרכי הקב"ה, ומקדשים עצמם בקדושת המלך, ונמצאים קדושים בכל. ומשום זה מושכים רוח דקדושה מלמעלה. ובניהם כולם צדיקי אמת, ונקראים בני המלך, בנים קדושים.

5. אוי להם לרשעים, שכולם עזי פנים ומעשיהם חצופים בשעת תשמיש. משום זה יורשים בניהם, נפש חצופה מצד הטומאה. כמ"ש, ונִטְמֵתם בם. הבא להיטמא מטמאים אותו. אל תהיו כסוס כפרד, שהם בעלי זנות יותר מכל הבריות. אין הָבִין, שאין בני אדם משתדלים בדרך זה להבין. כתוב כאן, אין הבין. וכתוב שם, והכלבים עזי נפש לא ידעו שׂובעה והֵמה רועים, לא ידעו הָבין. כלומר, כמו שם עזי נפש, אף כאן יהיו מזדמנים להם בנים, שנקראים עזי נפש, משום שלא ידעו הבין.

6. לא ידעו שובעה והמה רועים. רועים, אלו הם המוליכים והמנהיגים את האדם לגיהינום. לא ידעו שובעה, כמ"ש, לעלוקה, כלומר לגיהינום, שתי בנות הב הב. משום שהם אומרים הב הב, אינם יודעים שובעה. וכתוב, כולם לדרכם פָּנו איש לבִצְעוֹ מקָצֵהו, כי דורשי גיהינום הם. וזה נגרם להם, משום שלא התקדשו בזיווג כמו שצריך. וע"כ כתוב, קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. אמר הקב"ה, מכל העמים לא רציתי שיידבקו בי, אלא ישראל. כמ"ש, ואתם הדבקים בה'. אתם, ולא שאר העמים.