ברוב עַם הַדְרַת מלך

692. ברוב עַם הַדְרַת מלך ובאפס לאום מחיתת רזון. ברוב עם הדרת מלך, ישראל, שכתוב בהם, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך. והם עַם, העולים לכמה אלפים ולכמה רבבות. וכשהם מרובים בחשבון, הוא כבוד הקב"ה, כי עליונים ותחתונים משבחים שמו של המלך העליון, ומשבחים אותו בזכות העם הקדוש הזה. כמ"ש, רק עַם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.

693. הלוא כתוב, כי אתם המעט מכל העמים? מכל העמים, ודאי שהם המעט. אבל מעם אחד מהם, הם יותר מרובים, שאין עם בכל העולם גדול ורב כישראל. ומה בני ישמעאל ובני אדום, שהם הרבה? ודאי הם מרובים, אבל כל שאר העמים מתערבבים אלו באלו. שיש לעם זה בנים בעם זה, ולאלו בנים בעם אחר, ולאלו באחר. וישראל אינם מתערבבים ולא מתערבבים בהם עמים אחרים.

ומשום זה, אין עם בכל העולם, שיהיה גדול ורב כישראל. עם ברור ויחיד הם, באלו אין ערבוב אחר כלל, כמ"ש, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך ובך בחר ה'. וע"כ, ברוב עם הדרת מלך, הוא הדרת מלך העליון, הקב"ה.

694. בזמן שהקב"ה בא לבית הכנסת, וכל העם באים יחד, ומתפללים ומודים ומשבחים להקב"ה, אז הדרת מלך הוא, שהוא הקב"ה, שמיתקן ביופי ותיקון לעלות למעלה, לאו"א.

695. כשהקב"ה מקדים לבית הכנסת, והעם לא באו להתפלל ולשבח להקב"ה, אז כל הממשלה שלמעלה, וכל אלו הממונים ומחנות העליונים, כולם נשברו מההתעלות ההיא שלהם, שמיתקנים בתיקוני מלך, הקב"ה.

696. הטעם, שהם נשברים מההתעלות שלהם, הוא משום שבשעה שישראל למטה מסדרים תפילותיהם ובקשותיהם, ומשבחים למלך העליון, כל אלו המחנות העליונים מסדרים שבחים ומיתקנים בתיקון הקדוש. משום שהמחנות העליונים כולם הם חברים עִם ישראל למטה, לשבח את הקב"ה ביחד, כדי שהתעלות הקב"ה תהיה למעלה ולמטה ביחד.

697. וכשהמלאכים מזדמנים להיות חברים עם ישראל, לשבח ביחד להקב"ה, וישראל למטה אינם באים לסדר תפילותיהם ובקשותיהם, ולשבח לאדונם, כל המחנות הקדושים שבממשלה העליונה נשברים מתיקוניהם.

כי אינם מתעלים בהתעלות, שאינם יכולים לשבח לאדונם, משום ששבחים של הקב"ה צריכים להיות ביחד למעלה ולמטה, עליונים ותחתונים בשעה אחת. וע"כ כתוב, מחיתת רזון. ולא מחיתת מלך, כי נוגע רק למחנות המלאכים ולא למלך עצמו.

698. ואפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, באלו העשרה מזדמנים המחנות העליונים, להיות עימהם חברים לשבח להקב"ה. כי כל תיקוני מלך בעשרה. וע"כ די בעשרה.