אם ה' לא יבנה בית
686. שיר המעלות לשלמה. אם ה' לא יבנה בית, שווא עמְלו בוניו בו. אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקַד שומר. האם שלמה אמר השבח הזה כשבנה ביהמ"ק? אינו כן, אלא דוד המלך אמר לו, בשביל שלמה המלך בנו, כשבא נתן הנביא אליו, ואמר לו על שלמה, שהוא יבנה ביהמ"ק. ואח"כ הראה דוד המלך לשלמה צורת ביהמ"ק. כיוון שראה דוד צורת ביהמ"ק וכל תיקוניו, אמר שירה על שלמה, ואמר, אם ה' לא יבנה בית.
687. שיר המעלות לשלמה, למלך שהשלום שלו, שהוא ז"א. ושירה זו היא שיר ושבח על כל שאר השירים. ושירה זו עולה על כולם. אם ה' לא יבנה בית, כי ראה דוד המלך כל אלו שבעת העמודים, חג"ת נהי"מ דז"א, שבית, המלכות, עומד עליהם, שהם עומדים שורות שורות לבְנות הבית הזה, ולמעלה מכולם עומד בעל הבית, בינה, ההולך עליהם ונותן להם כוח ואומץ לכל אחד.
688. על זה אמר דוד, אם מלך שהשלום כולו שלו, בינה, בעל הבית, לא בנה הבית הזה, שווא עמלו בוניו בו, העמודים, חג"ת נהי"מ דז"א, העומדים לבנות הבית הזה. אם הבינה לא הייתה ממתיקה את המלכות, הנקראת בית, לא הייתה המלכות ראויה לקבל שום אור.
אם ה' לא ישמור עיר, זהו המלך שהשלום כולו שלו, בינה. שווא שקד שומר, זהו עמוד אחד, שהעולם, מלכות, נתקן עליו. וזהו צדיק, יסוד דז"א, שומר לעיר הזו, המלכות. הבינה נקראת, מלך שהשלום כולו שלו, שכל המוחין נמשכים ממנה. וז"א נקרא, מלך שהשלום שלו, יסוד, הנקרא שלום. וע"כ, שיר המעלות לשלמה, ז"א, אם ה', הבינה, לא יבנה בית.
689. המשכן שעשה משה, המלכות במוחין דו"ק. יהושוע היה עומד תמיד ושומר אותו, שאין שמירה אלא בו, שהוא נקרא נער, מט"ט, שכתוב, ומשרתו יהושוע בן נון נער, לא ימיש מתוך האוהל. לא נשמר המשכן הזה ע"י נער אחר, שכתוב, והנער שמואל משרת. משום שאין שמירת המשכן אלא בנער. והשומר הזה הוא אותו השומר את המשכן העליון, המלכות במוחין דו"ק, והוא נקרא בשם נער, מט"ט.
690. אבל קדושים עליונים, אין השמירה שלהם כשמירת המשכן, אלא השמירה שלהם כשמירת ביהמ"ק, המלכות במוחין דפב"פ עם ז"א, שהקב"ה לבדו שומר עליו, כמ"ש, אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר. כי בכל זמן שהצדיקים הולכים בדרך, הקב"ה שומר אותם תמיד, כמ"ש, ה' ישמור צאתך ובואך.
691. כי מלאכיו יצווה לָך לשמורךָ בכל דרכיך, על כפיים יישָאונך. תחילה כתוב, כי מלאכיו יצווה לך לשמורך, מלאך מט"ט. ואח"כ כתוב, על כפיים יישאונך, הקב"ה עצמו, הבינה, הנושאת את המלכות ואת הצדיקים על כפיה, על מיעוטה שקיבלה ע"י המלכות, שבזה יכולה אח"כ להשפיע לצדיקים ולמלכות גם את הגדלות שלה.
וכמ"ש, על כפיים יישאונך, על המיעוט והקטנות שלה, המכונה כפיים, מטעם, פן תיגוף באבן רגלך, שהוא מדה"ד של המלכות דצ"א, המכונה אבן. שבכל מקום שהיא נגלית, תכף מסתלקים משם כל המוחין.