ויירע בעיני ה'

181. ויירע בעיני ה' אשר עשה, וימֶת גם אותו. כמה צריך האדם להיזהר מחטאיו ולהיזהר במעשיו לפני הקב"ה, משום שכמה שליחים וכמה ממונים הם בעולם, ההולכים ומשוטטים ורואים מעשי בני אדם, ומעידים עליו.

182. בכל החטאים שאדם נטמא בהם בעוה"ז, חטא זה, הוא החטא שאדם נטמא בו ביותר בעוה"ז ובעוה"ב. מי ששופך זרעו לבטלה, ומוציא זרעו בחינם ביד או ברגל, ונטמא בו. כמ"ש, כי לא אל חפץ רֶשע אתה לא יְגוּרך רע.

183. משום זה, אינו נכנס למחיצתו של הקב"ה. ואינו רואה פני עתיק יומין. שאינו רואה פני ה'. וע"כ כתוב, ידיכם דמים מָלֵאו, על המוציא זרעו לבטלה ביד, שהוא כשופך דמים. אשרי חלקו של אדם הירא את ה', והוא נשמר מדרך הרע, ומטהר עצמו לעסוק ביראת ריבונו.

184. כתוב, בבוקר זְרַע את זרעך. בבוקר, זהו בזמן שאדם עומד בכוחו, והוא בימי עלומיו, ישתדל אז להוליד בנים באישה הראויה לו.

185. כי אז הזמן להוליד בנים, משום שיכול אז ללמד אותם דרכי הקב"ה, ויהיה לו שכר טוב לעוה"ב. כמ"ש, אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם, לא יֵבושו, כי ידברו את אויבים בשׁער. לא יבושו, בעולם האמת, בזמן שבעלי הדין יבואו לקטרג עליו. כי אין לך שכר טוב בעולם ההוא, כשכרו של המלמד לבנו יראת ה' בדרכי התורה.

186. אמר באברהם, כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. וע"כ הזכות ההיא עמדה לו בעולם ההוא כנגד כל בעלי הדין.

187. וע"כ כתוב, בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך. אפילו בימי הזקנה, המכונים ערב, שהאדם זקן, אל תנח ידיך, לא ינוח מלהוליד בעוה"ז, משום, כי אינך יודע איזה יִכשר, זה או זה, לפני האלקים, שיגנו עליו בעולם האמת.

188. וע"כ כתוב, הנה נחלת ה' בנים, זהו צרור החיים של הנשמה, כמ"ש, והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, בחינת עוה"ב. ולזה קורא הכתוב נחלה. מי מזכה להביא את האדם בנחלת ה' הזו? בנים. הבנים מזכים אותו לנחלת ה'. וע"כ, אשרי האדם שזכה לבנים, שילמד אותם דרכי התורה.