414. כתוב, עִבדו את ה' ביראה, וגילו ברעדה. וכתוב, עִבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. כל אדם הבא לעבוד את הקב"ה, בבוקר ובערב צריך לעבוד את הקב"ה.
415. בבוקר, כשעולה האור, והתעוררה בעולם התעוררות צד הימין, החסד, אז צריך האדם להתקשר בימינו של הקב"ה, ולעבוד לפניו בעבודת תפילה, משום שהתפילה מביאה כוח ועוצמה למעלה, וממשיכה ברכות מעומק העליון, בינה, לכל העולמות העליונים. ומשם ממשיך ברכות לתחתונים. ונמצאים העליונים והתחתונים מתברכים בעבודת התפילה.
416. עבודת התפילה, שצריך האדם לעבוד לפני הקב"ה בשמחה וברננה, בחסד ובגבורה, כדי לכלול את כנ"י, הנוקבא, ביניהם. ואח"כ לייחד הייחוד בז"א, כמ"ש, דעו כי ה' הוא אלקים. זה הייחוד בעבודה.
417. ועכ"ז צריך האדם לעבוד לפני הקב"ה בשמחה, ולהראות שמחה בעבודתו. ואלו השתיים, שמחה ורננה, כנגד שתי תפילות, שני קורבנות ליום, שמחה בבוקר, ורננה בערב. ועל זה כתוב, את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים.
418. וע"כ תפילת ערבית היא רשות, כי בשעה ההיא מחלקת טרף לכל הצבאות, ואין השעה אז להתברך, אלא לתת מזונות. ביום היא מתברכת משני צדדים, חו"ג, בבוקר ובערב מתוך שמחה ורננה, ובלילה מחלקת הברכות לכל כראוי. כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה.