אל תזכור לנו עוונות ראשונים

410. רק הקב"ה באהבת ישראל, שהם גורלו ונחלתו, מסתכל בדיניהם, ולא אחר. וכיוון שהוא מסתכל בדיניהם, מתמלא עליהם רחמים, כאָב המרחם על בנים. כמ"ש, כרַחם אב על בנים ריחם ה'. ואם נמצאו להם עוונות, מעביר אותם כולם, עד שלא נשאר עליהם עוונות, לתת ממשלה לס"א, שידונו אותם בשבילם.

411. באו לחטוא לפניו כבתחילה, אלו עוונות ראשונים שכבר העביר אותם מלפניו, חוזר וחושב עליהם. ע"כ כתוב, אל תזכור לנו עוונות ראשונים, מַהֵר יקדמוּנוּ רחמיךָ. כי אם לא יקדימו רחמיך על ישראל, לא יוכלו להתקיים בעולם. משום שכמה בעלי הדין הקשה ומקטרגים עומדים על ישראל מלמעלה, ואם לא הקדים הקב"ה רחמים על ישראל, מטרם שישגיח בדין שלהם, לא יכלו להתקיים בעולם. וע"כ כתוב, מהר יקדמונו רחמיך כי דַלוֹנוּ מאוד. דלות של מע"ט, דלות של מעשים ישרים.

412. אילו אצרו ישראל מע"ט לפני הקב"ה, לא היו עומדים עליהם עמים עכו"ם בעולם. אבל ישראל גורמים לשאר העמים להרים את ראשם בעולם, כי אם ישראל לא היו חוטאים לפני הקב"ה, היו שאר עמים עכו"ם נכנעים לפניהם.

413. אם לא היו ממשיכים ישראל במעשים רעים לצד האחר בארץ ישראל, לא היו שולטים שאר עמים עכו"ם בארץ ישראל, ולא הוגלו מן הארץ. ועל זה כתוב, כי דלוֹנוּ מאוד, שאין לנו מע"ט כראוי.