תיכּון תפילתי קטורת

419. תיכּון תפילתי קטורת לפניך, מַשׂאַת כפיי מנחת ערב. קטורת באה על שמחה, כמ"ש, שמן וקטורת ישַמח לב. וע"כ הכוהן, כשהדליק הנרות, היה מקטיר קטורת, כמ"ש, בהטיבו את הנרות יקטירֶנה, ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים, יקטירנה.

בבוקר מקטיר קטורת על שמחה, כי השעה גרמה, כי בבוקר זמן שמחה. בערב מקטיר קטורת לשמח צד השמאל. וכן ראוי לעשות. לעולם לא בא הקטורת אלא על שמחה.

420. קטורת מקשרת קשרים, קשרי הספירות זה בזה, ואחוזה למעלה ולמטה, ומעבירה מוות וקטרוג וכעס, שלא יוכלו לשלוט בעולם, כמ"ש, ויאמר משה אל אהרון, קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת, ותיעצר המגפה. כי כל הבחינות הרעות וכל המקטרגים אינם יכולים לעמוד לפני הקטורת. וע"כ היא שמחת הכול וקשר הכול.

421. בשעת המנחה, שהדין שורה בעולם, התכוון דוד בתפילה של קטורת, כמ"ש, תיכּון תפילתי קטורת לפניך. ותפילה זו שהעלה, תעביר הרוגז של דין הקשה, השולט בערב, בכוח הקטורת, הדוחה ומעבירה כל רוגז וכל קטרוג שבעולם. מנחת ערב, מנחה שהדין שולט בעולם.

422. בעת שנשרף ביהמ"ק, זמן מנחה היה. ע"כ כתוב, אוי לנו כי פנה היום, כי יינָטו צִלְלֵי ערב. צללי ערב, הם מקטרגי העולם ורוגז הדינים, המוכנים בעת ההיא. וע"כ צריך האדם לכוון דעתו בתפילת המנחה. בכל התפילות צריך האדם לכוון דעתו, ובתפילה זו יותר מכולן, משום שהדין שורה בעולם, וע"כ זמן תפילת המנחה יצחק תיקן אותה.