וערפו שם את העֶגלה בנחל
376. כתוב, והיה העיר הקרובה אל החלל, ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר, וערפו שם את העגלה בנחל. והדין הוא לערוף אותה בגרזן.
377. אוי לעולם הנמשך אחר העגלה, שמשום זה צריכים לעורפה. כי מאותו יום שהנחש, שאדה"ר התפתה בו, שלט על אדם ושלט על בני העולם, הוא עומד להשׂטין על העולם. והעולם אינו יכול לצאת מעונש מיתה עד שיבוא מלך המשיח.
כי חרבו של מלאך המוות זה גילוי נקודת המנעולא בגוף האדם, שאינה ראויה לקבל אור, כי לא זכה הרי רע. ונקודה זו לא תיתקן עד תחיית המתים, וע"כ אין העולם יכול לצאת מעונשו. והקב"ה יקים ישני עפר לתחייה. כמ"ש, בילע המוות לנצח. וכתוב, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ועד אז הוא עומד ליטול נשמות מכל בני אדם שבעוה"ז.
378. כל בני העולם נשמתם יוצאת ע"י מלאך המוות, בגילוי נקודת המנעולא. והאם גם אדם זה שנמצא חלל, יצאה נשמתו ע"י מלאך המוות? אינו כן, אלא מי שהרג אותו, הוציא נשמתו קודם שהגיע זמן שליטתו של מלאך המוות, כלומר קודם שהגיע הזמן שתתגלה בו נקודת המנעולא, שמלאך המוות אינו יכול עוד לשלוט עליו ולהמית אותו.
הרוצח עם רציחתו מעלה כוח הצמצום שבמנעולא לכלים דמפתחא שבמלכות, כלים דבינה. וחוזרת המלכות לנקודה בלי אורות החיים. ועם הפגם הזה שבמלכות הרוצח נוטל נשמת אדם הנרצח. ונמצא שעוון רציחה, מוסיף כוח הטומאה גם בכלים הטהורים שמבינה.
379. משום זה כתוב, ולארץ לא יכופר. ולא די לרוצחים, שהנחש הרע עומד להשׂטין על העולם בחינם, ומקטרג תמיד אע"פ שלא חטאו. כש"כ בעת שגוזלים ממנו מה שיש לו ליטול, אשר עם הגזלה הזו שגוזל ממלאך המוות, מוסיף טומאה ופוגם גם בכלים הטהורים של המלכות הבאים מבינה, ומסלק האורות מכל פרצוף המלכות.
וע"כ כתוב, ולארץ לא יכופר, לדם אשר שׁוּפַּךְ בה, כי אם בדם שופכו. שצריכים לכפר על הארץ, המלכות, להחזיר לה ג"ר דאורותיה, שהסתלקו ממנה בעוון הרוצח.
והקב"ה מרחם על בניו. וע"כ מקריבים עגלה כדי לתקן על ידו ב' דברים:
א. מה שניטלה נשמת האדם מן הנרצח, שע"י זה פרחו אורות ג"ר מהמלכות וצריכים להחזיר לה הג"ר.
ב. שלא יקטרג על העולם. כי אחר שנמשכו לה הג"ר בתיקון א', יש כוח לנחש לקטרג על העולם, וסותם אורות העולם, ע"י זה שנאחז בג"ר הללו הנמשכים מקו שמאל. וע"כ כדי להעביר הקטרוג צריכים לתיקון ב'.
380. שור, פרה, עגל, עגלה. כולם נמצאים בסוד עליון, ולפיכך בעגלה מתקנים אותו. וכמ"ש, ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו. לא שפכה, וגם לא גרמנו את מיתתו. ובזה לא נמצא מקטרג עליהם, ועל הכול נותן הקב"ה עצה לעולם, כי אמר שצריכים ב' תיקונים לעוון הרציחה:
א. לחזור ולהמשיך הג"ר אל המלכות,
ב. להעביר הקטרוג מג"ר של המלכות.
והתיקון הראשון נעשה ע"י הבאת העגלה והורדתה לנחל איתן. כי הארת השמאל נקרא פני שור. ויש בה ד' מדרגות חו"ב תו"מ, והן שור פרה עגל עגלה. וכל בחינה מתקנת את הבחינה שכנגדה. וכיוון שצריכים לתקן כאן את המלכות, ע"כ מביאים עגלה, שהיא כנגד המלכות, כדי לעורר למעלה המשכת מוחין דג"ר דשמאל אל המלכות.
אמנם כיוון שנמשכים הג"ר דשמאל למלכות, יש פחד מפני קטרוג השטן, שאחיזתו בשמאל. ע"כ צריכים לתיקון השני, להעביר את הקטרוג, שהוא לערוף את העגלה בנחל, שע"י עריפה זו מבטלים ג"ר דג"ר דהארת השמאל ונשארים רק ו"ק דג"ר, שאז אין יותר אחיזה אל השטן במוחין הללו.
ונודע שלכל תיקון עליון צריכים לעורר מלמטה מעשה ודיבור. וע"כ צריכים ג"כ שיאמרו הזקנים, ידינו לא שפכה הדם הזה, שחוזרים וממשיכים ג"ר למלכות, שהסתלקו ממנה בעוון שפיכת דמים. והוא כנגד המעשה של הבאת העגלה לנחל איתן, שזה תיקון ראשון. ועינינו לא ראו, הסתרת הג"ר המכונים ראייה. שבזה מעבירים את קטרוג הנחש מהארת השמאל, שזה התיקון השני, כנגד המעשה של עריפת העגלה.
התיקון הראשון להמשכת הג"ר דשמאל, התיקון השני להעביר קטרוגו של השטן.