אשר יִיסְרַתוּ אימו

321. אם יש מליץ בעולם, הוא מגיע אל המלכה, ולא למעלה מהמלכות. בדומה למלך, שהיה לו בן מהמלכה, וכל זמן שהבן עשה רצונו של המלך, המלך שׂם משכנו במלכה. וכל זמן שהבן לא עשה רצונו של המלך, המלך מפריד משכנו מהמלכה.

322. כך הקב"ה וכנ"י. כל זמן שישראל עושים רצונו של הקב"ה, הקב"ה שׂם משכנו בכנ"י. וכל זמן שישראל אינם עושים רצונו של הקב"ה, אין הקב"ה שם משכנו בכנ"י. משום שישראל הם בנו בכורו של הקב"ה, כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל. וכנ"י היא אימם של ישראל, כמ"ש, ואל תיטוש תורת אימך.

323. כל זמן שישראל רחוקים מהיכל המלך, כביכול המטרוניתא מתרחקת עימהם מהמלך. משום שהמלכה לא הקדימה שבט לאותו הבן להכותו, שילך בדרך הישר. כי המלך אינו מכה בנו לעולם, אלא עוזב הכול בידי המלכה, שתנהיג היכלו, ושתכה את בנה, ושתנהיג אותו בדרך אמת כנגד המלך.

324. כתוב, דִברֵי לְמוּאל מלך משׂא, אשר יִיסְרַתוּ אימו. אימו, בת שבע, המלכות. וכתוב, בן חכם ישַׂמַח אב, ובן כסיל תוּגַת אימו. בן חכם ישמח אב, כשהבן הולך בדרך הישר, והוא חכם, ישמח אב, המלך הקדוש למעלה, ז"א, האב שלמעלה. ואִם הבן נמצא בדרך כישלון, כתוב, ובן כסיל תוגת אימו, שאימו היא כנ"י, המלכות. כמ"ש, ובפשעיכם שׁוּלְחה אימכם.

325. לא הייתה נמצאת שמחה לפני הקב"ה, כאותו יום שעלה שלמה לחכמה, ואמר שה"ש. אז האירו פניה של המלכה, והמלך בא להשרות משכנו עימה. כמ"ש, ותֵרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. ותרב, שעלה היופי של המלכה, וגדלה במדרגותיה על כל שאר המדרגות, שהיו לה באיזה זמן, משום שהמלך שׂם משכנו בה, משום שהוציאה בן חכם זה לעולם.

326. וכשהוציאה את שלמה, כשהשפיעה לו חכמתה, הוציאה לכל ישראל, וכולם היו זוכים במדרגות עליונות כמו שלמה, שהקב"ה היה שמח בהם, והם בו. וביום ששִכלל שלמה ביהמ"ק למטה, התקינה המלכה בית אל המלך, ושׂמו משכנם יחד, והאירו פניה בשמחה שלֵמה. אז נמצאת שמחה לכל, למעלה ולמטה, משום שכתוב, משא אשר ייסרתו אימו. שהנהיגה אותו לרצון המלך.

327. וכשהבן הזה אינו מתנהג לרצון המלך, אז היא ערוות כל. כי גורם שיתגלו דינים במלכות, גורם לגילוי ערווה. ערווה לכל הצדדים, לימין ולשמאל. כי המלך נפרד מהמלכה, והמלכה התרחקה מהיכלו, וע"כ היא ערוות כל. והרי זו ערווה, אם המלך בלי המלכה, והמלכה בלי המלך. וע"כ כתוב, ערוות אביך וערוות אימך לא תגלה. אימך היא המלכות, ושוכנת עימך. משום זה, לא תגלה ערוותה.