תפוח ושושנה

317. כתוב, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שהיא משבחת אותו בתפוח, ולא בדבר אחר.

318. כיוון שכתוב תפוח, משבחת אותו בכל, בצבעים בריח ובטעם. כי כמו שתפוח הוא רפואה לכל, אף הקב"ה רפואה לכל. כמו התפוח הנמצא בצבעים, שיש בו לבן אדום ירוק, אף הקב"ה נמצא בגוונים עליונים, חג"ת, לבן אדום ירוק. כמו תפוח שיש בו ריח דק יותר מכל שאר אילנות, אף הקב"ה, כמ"ש, ריח לו כלבנון. כמו תפוח טעים ומתוק, אף הקב"ה, כמ"ש, חִכּוֹ ממתקים.

319. הקב"ה משבח לכנ"י, כמ"ש, כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. בשעה שצדיקים התרבו בעולם, כנ"י, המלכות, מעלה ריחות טובים, הארת חכמה המאירה מלמטה למעלה, כמו ריח, ומתברכת בחסדים מהמלך הקדוש, ופניה מאירים. ובשעה שהרשעים התרבו בעולם, כנ"י אינה מעלה ריחות טובים, וטועמת מיניקת הס"א המרה. אז כתוב, השליך משמיים ארץ, שהתבטל הזיווג דז"א, שמיים, והמלכות, ארץ, ופניה חשוכים.

320. בשעה שהצדיקים התרבו בעולם, כתוב, שׂמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שהימין והשמאל מתייחדים זה בזה. ובשעה שמתרבים רשעים בעולם, כתוב, השיב אחור ימינו, והשמאל שולט בלי ימין. שאז כל הדינים מושפעים ממנו. וכתוב, ונִרְגָן מפריד אַלוף, שהמלך נפרד מהמלכה, מחמת הרשע, שנקרא נרגן. וזהו שכתוב, ערוות אביך וערוות אימך לא תְגלה. שלא תגרום גילוי דינים למעלה ליניקת הס"א, שע"י זה נפרד הזיווג הקדוש.