רמזי ד' אותיות הוי"ה
146. ויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. אם לא רקיע, שמבדיל בין מים עליונים לתחתונים, ימין ושמאל שבמחלוקת, היה מהם מחלוקת בעולם. אבל רקיע זה, קו האמצעי, עשה שלום ביניהם. והעולם מתקיים על שלום. הקב"ה נקרא שלום, הוא שלום ושׁמו שלום, והתקשר הכול בשלום.
הוא שלום, ז"א, ושׁמו שלום, המלכות, שנקראת שֵׁם. והתקשר הכול בשלום, יסוד, המקשר הכול. השׁם הקדוש העליון הזה כולו שלום, כל מדרגותיו, וכולו אחד. ודרכיו מתחלקים לצד זה ולצד זה, לימין ולשמאל.
147. האות יו"ד של השם הקדוש מתקשרת בג' קשרים. משום זה, יש לאות י' קוץ אחד למעלה, וקוץ אחד למטה, ואחד באמצע. משום שג' קשרים השתלשלו בה. הקוץ שלמעלה הוא כתר עליון, עליון מכל העליונים, הראש של כל הראשים, והוא עומד על כולם.
148. הקוץ שבאמצע הי' הוא ראש אחר. משום שג' ראשים בי', וכל אחד ראש בפני עצמו. ע"כ הקוץ שבאמצע, הוא ראש אחר, היוצא מהקוץ שלמעלה, והוא ראש לכל שאר הראשים, שייבנה ממנו השם הקדוש. והראש הזה הוא סתום מכל. ונקרא חכמה, הנאצלת מהראש הראשון, שהוא כתר עליון.
149. הקוץ התחתון הוא הראש האחר התחתון של הי'. הוא בינה, הראש להשקות את הגן, המלכות. והוא המעיין של המים, שכל הנטיעות מושקות ממנו. כי כל המוחין של זו"ן ובי"ע נמשכים מהבינה.
וזהו סוד הי', שיש בה ג' קשרים, כח"ב. וע"כ היא נקראת שלשלת, להיותה כמו שלשלת, בת ג' טבעות, המקושרות זו בזו.
150. כתוב בספרו של חנוך, בשעה שהראו לו חכמה של סודות עליונים, וראה האילן דגן עדן, שהוא ז"א, עה"ח בתוך הגן, הראו לו חכמה תתאה, שהיא מלכות, בסוד עליון, בייחוד ז"א, שהוא עליון לה, ראה שכל העולמות מקושרים זה בזה ועומדים כולם על י', חכמה, וממנה נבנו והשתלשלו, כמ"ש, כולם בחכמה עשיתָ. וראה שכולם מזדעזעים מִפחד אדונם, ועל שמו נקראים כולם.
151. ובספרו של שלמה המלך אמר, ההתפשטות של הי' היא בשלשלת של שלוש טבעות, הכלולות בקשרים של הגוף שלה:
א. פחד הכול, כתר, שכולם מזדעזעים מפחדו.
ב. סתוּם שבילים, החכמה הסתומה.
ג. נהר אחד עמוק, בינה.
152. אח"כ ביאר בפרטות באותיות השם הוי"ה. הבית בשכלולו הוא יו"ד ה"א, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית. הוא בניין הכול. שלמות השם הקדוש היא יו"ד, שהיא ראש הכול, אב לכל, חכמה. הו' של מילוי היו"ד, הוא בן שהוליד ויצא ממנו, ז"א, וממנו נמצאת הד' דמילוי יו"ד, שהיא בת, והמטרוניתא, מלכות, שכל הדינים נמצאים בידיה. והם זו"ן שבחכמה. ונמצאים נסתרים בכל העולמות, שעליונים, זו"ן דאצילות, יוצאים ממנו, ועליונים ותחתונים יחד ניזונים מהם.
כי זו"ן דחכמה הם ישסו"ת, בינה, שממנה יוצאים וניזונים כל העולמות, העליונים, זו"ן דאצילות, והתחתונים, בי"ע. הרי שהי' היא שלמות הכול. והשם הקדוש הוי"ה השתכלל בה ונמצא סתום בתוכה.
153. היו"ד הוציאה הכול, ושלשלה הכול, בקשר אחד זה בזה. הי', חכמה, הוציאה ממנה נהר, בינה, כי זו"ן דחכמה נעשו לבינה, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ה"ר דהוי"ה. כי ו"ד של מילוי יו"ד, זו"ן דחכמה, הצטיירו לה', צורת ד' על ו', בינה. והיא אמא עילאה, ישסו"ת.
154. והנהר ההוא, בינה, הוציא ב' בנים, ז"א ומלכות, וממנו הם ניזונים. ואח"כ יוצאים ב' בנים, ז"א ומלכות, והבת ניזונה מהבן, שהוא ו'. הבן הזה הוא מלך, שהשלום כולו שלו, ת"ת, ז"א. ואח"כ נמצאת האות ה', הבת, מלכות, שניזונה מהאות ו'. נמצא, שהי' היא עיקר ושורש ושלמות הכול. וכמ"ש, בחכמה ייבנה בית.
יש ב' מצבים במלכות:
א. כשנאצלה מהבינה בב' המאורות הגדולים, שהייתה גדולה כמו ז"א, שז"א הלביש קו ימין דבינה, והמלכות קו שמאל דבינה. ואז הייתה המלכות ניזונה מהבינה, כמו ז"א. ולא הייתה צריכה לקבל מז"א. ועל המצב הזה נאמר, והנהר הוציא ב' בנים, וממנו הם ניזונים. ששניהם ניזונו מהבינה. ואח"כ התמעטה המלכות לנקודה תחת היסוד, וחזרה ועלתה לבינה, ונבנתה מחדש, כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע. ובאה למצב ב'.
ב. נעשית מדרגה שלמטה מז"א, ואינה ניזונה עוד מבינה, אלא מז"א. ועל זה נאמר, ואח"כ יוצאים ב' בנים. והבת ניזונה מהבן, שאינה ניזונה עוד מהבינה, אלא מהבן, ז"א, כי התמעטה ובאה מתחת למדרגת ז"א.
155. עשרה שמות השתכללו ויצאו מהאות י', האות העשירית באותיות א"ב. והי', כשהתעברה עימהם, הכניסה אותם כולם לנהר הקדוש, בינה. וכל עשרת השמות סתומים בשם אחד, בשם העליון. וכולם סתומים בי'. הי' כוללת אותם, הי' מוציאה אותם. היא אב לכל, אב אל האבות, שהם חג"ת.
156. מהיו"ד יוצאות ו"ד, המילוי שלה, רמז שהן בחשבון עשר, כמו הי'. האותיות יו"ד כוללות בתוכן ו"ד, שהן שלמות הכול. ו"ד הן זכר ונוקבא, שז"א הוא ו' והמלכות היא ד', שהן זו"ן דחכמה. דוּ קוראים אותן, שפירושו שניים.
וע"כ אדם דו פרצופים נברא. ואלו פרצופים היו זכר ונקבה, כעין שלמעלה. ו"ד הם נקראים מלמעלה למטה, שתחילתם ו', ז"א, ואחריה הד', המלכות. ד"ו נקראים מלמטה למעלה, מלכות תחילה ואחריה ז"א. והכול דבר אחד.
י"ג (13) מידות הרחמים תלויות בי', בקוץ העליון של הי', כתר, שבו י"ג תיקוני דיקנא. וע"כ הי' כוללת ו"ד, להראות על זו"ן שבתוכה, שמהם נעשו ישסו"ת, הבינה שחזרה להיות חכמה, שמשם יוצאים כל המוחין. והן שלמות הכול, משום שהמילוי ו"ד הוא בגי' י', שנחשבים כמוה.