שבעה רקיעים ושבע ארצות
134. ויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים. כשברא הקב"ה את העולם, ברא שבעה רקיעים למעלה, ברא שבע ארצות למטה, שבעה יַמים, שבעה נהרות, שבעה יָמים, שבעה שבועות, שבע שנים, שבע פעמים, 7000 שנה שהעולם עומד בהם, שקיים 6000 שנה ואלף אחד חָרֵב. והקב"ה נמצא בשביעי של כל אחד מהם.
135. שבעה רקיעים הם למעלה, בכל אחד כוכבים ומזלות, שַׁמָשים המשמשים בכל רקיע. ובכל הרקיעים יש מרכבות אלו על אלו, לקבל עליהם עול מלכות אדונם. ובכל הרקיעים יש מרכבות ושמשים שונים זה מזה, אלו על אלו, מהם בשש כנפיים ומהם בארבע כנפיים. מהם בד' פנים, מהם בב' פנים, ומהם באחד. מהם אש לוהטת, מהם מים, מהם רוח. כמ"ש, עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.
136. וכל הרקיעים הם כקליפות בצלים המלבישות אלו על אלו, שהפנימיים נבחנים למטה, והחיצוניים למעלה. וכל רקיע הולך ורועש מפחד אדונם. על פיו נוסעים, ועל פיו עומדים. ולמעלה מכולם הקב"ה, שנושא הכול בכוחו ובגבורתו. כעין זה שבע ארצות למטה, וכולן ביישוב, רק שאלו עליונות ואלו תחתונות. וארץ ישראל היא למעלה מכולן, וירושלים היא העליונה מכל היישוב.
137. וכך מחַלֵק כל אלו הארצות, אשר כולן נמצאות למטה, כמו אלו הרקיעים שלמעלה. ובין כל ארץ וארץ יש רקיע, המחלק בין זו לזו. וע"כ כל הארצות מפורשות בשמות, וביניהן גן עדן וגיהינום. ויש ביניהן בריות שונות אלו מאלו, כעין של מעלה ברקיעים, שמהם בב' פנים, ומהם בד' פנים, ומהם באחד. והמראֶה של אלו אינו כמראֶה של אלו.
138. והרי כל בני העולם יצאו מאדם, האם ירד אדה"ר לכל אלו ארצות והוליד בנים? וכמה נשים היו לו? אלא אדם לא נמצא רק בעוה"ז העליון מכולם, הנקרא תבל. תבל זו נאחזת ברקיע שלמעלה, ונאחזת בשם העליון, כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. בצדק, מלכות הנקראת צדק. משום זה בניו של אדם נמצאים בארץ העליונה הזו שנקראת תבל, והם עליונים על כולם, כעין של מעלה, שהאדם העליון עליון מכולם.
139. אדם שלמטה הוא כעין שלמעלה. כמו שלמעלה מכל הרקיעים יש רקיע עליון מכולם, ועליו נמצא כיסאו של הקב"ה. כמ"ש, כמראֶה אבן סַפּיר דמות כיסא, ועל דמות הכיסא דמות כמראֶה אדם עליו מלמעלה, הוי"ה דמ"ה שבגי' אדם. אף כאן בתבל הזו נמצא המלך של כולם, והוא האדם, מה שלא נמצא בכל התחתונים.
140. ואלו התחתונים באו מהאדים של הארץ. ומסיוע הרקיע שלמעלה, יוצאות בריות שונות אלו מאלו, מהן בלבושים, מהן בקליפות, כמו אלו התולעים הנמצאות בארץ, מהן בקליפות אדומות, שחורות, לבנות, ומהן מכל הצבעים. כך כל הבריות הן כעין זה. ונמצאות בחיים רק עשר שנים.
141. כל היישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה. הבריות שעל הכדור מסביב, נמצאות אלו כנגד אלו, ושבעה חלקים שבכדור הם שבע ארצות. וכל אלו הבריות שבשש הארצות הן שונות במראיהן, ע"פ השינוי שבאוויר שיש בכל מקום ומקום. ועומדים בקיומם כשאר בני אדם.
142. וע"כ יש מקום ביישוב, שבעֵת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאלו אשר בצד זה של הכדור. ונמצא, שלאלו יום ולאלו לילה. ויש מקום ביישוב, שכולו יום ולא נמצא בו לילה רק בשעה אחת קטנה.
וזה שנמצא בספרי הראשונים ובספרו של אדה"ר, ששבע ארצות הן זו תחת זו, ורקיע מבדיל בין כל ארץ וארץ, כך הוא. כולן הן כדור אחד הנחלק לשבעה חלקים, כי כך כתוב, אודךָ על כי נוראות נִפְלֵיתי נפלאים מעשיך. וכתוב, מה רַבּוּ מעשיך ה', וע"כ הכול טוב. כי אלו ואלו הם דברי אלקים חיים. ואין לשאול, איך אפשר זה, שיצדקו ב' הפירושים, הלוא סותרים זה את זה? כי סוד זה נמסר לבעלי החכמה, ולא למחלקי הגבולות הטבעיים, כי הוא סוד עמוק שבתורה.
143. כעין זה יש בים כמה בריות שונות זו מזו. כמ"ש, זה הים גדול ורחב ידיים, שָׁם רֶמֶשׂ ואין מספָּר, חיות קטנות עם גדולות. וכולן כעין של מעלה. ובכל העולמות שולט בכל רק האדם. והקב"ה עליו.
144. רבי נהוֹראַי סָבָא ירד לים הגדול, וסער הים ואבדו כל אלו שהיו באונייה. וקרה לו נס וירד בשבילים ידועים בלב ים, ויצא מתחת לים ליישוב אחד. וראה מאלו הבריות, שכולן קטנות והיו מתפללות תפילה, ולא ידע מה אומרות. קרה לו נס ועלה, אמר אשריהם הצדיקים שמשתדלים בתורה, ויודעים הנסתרות של סודות עליונים. אוי לאלו החולקים על דבריהם, ואינם מאמינים.
145. מהיום ההוא והלאה, כשבא לבית המדרש, שהחכמים היו אומרים דברי תורה, היה בוכה, משום שעבר על אמונה בדברי חכמים, שלא האמין שיש שבע ארצות, שבהן בריות שונות, עד שראה אותן. ומפחד מהדין שבעולם ההוא.