1. וייסעו מהוֹר ההר דרך ים סוף. נסעו, כלומר, שפסקו מללמוד התלמוד, תשבע"פ, שנקרא הור ההר, משום שמשם יוצאת הוראה לעולם. כמ"ש, אשר כתבתי להורוֹתם. וזוהי תשבע"פ, שמשם יוצאת הוראה.
2. סוד החכמה יש כאן. המקום הזה, שנקרא הור ההר, הוא דרך לים סוף, לסוף המדרגות, שהוא המלכות, שהייתה הולכת לפניהם במדבר, ולימדה אותם דרכי החיים. משום שהיא הדרך, לבוא על ידה לעוה"ב.
3. וישראל נסעו מאחוריה ומִדַרכה, והלכו אחר נחש עקלתון, השולט בארץ אדום. ע"כ כתוב, וייסעו מהור ההר דרך ים סוף לִסְבוֹב את ארץ אדום. אז, וַתִקְצר נפש העם בדרך, משום שסרו מדרך החיים. אז, וידבר העם באלקים ובמשה. באלקים, מלכות. במשה, ז"א.
למה העליתונו ממצרים, למות במדבר, כי אין לחם, ואין מים, ונפשנו קצה בלחם הקלוקל. על הכול התלוננו, על התשבע"פ, מלכות, ועל התושב"כ, ז"א. כי אין לחם, תשבע"פ. ואין מים, תושב"כ. והוא לחם הקלוקל, כי דבר התשבע"פ קל היה בעיניהם.
4. אהרון, ימינו של המלך, חסד. הסתלק אהרון, והסתלקו מישראל שבעה עננים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ שמצד החסד. אז חזרו ישראל לאחוריהם שבע מדרגות, כשנסעו מבאר מים חיים, המלכות, שהייתה נוסכת עליהם שפע, לקבל עול מלכות שמיים.
כי בתחילה היו עולים באלו שבע מדרגות חג"ת נהי"מ, מלמטה למעלה, ממלכות עד חסד. ואח"כ חזרו לאחוריהם והתדבקו בנחש עקלתון, השט בים, כי יצאו מהרשות העליונה, מחמת אלו שבע המדרגות, שחטאו בהן והסתלקו מהם.
אז הייתה רשות לנחש התחתון לשלוט בהם, שהוא כמ"ש, עמלק יושב בארץ הנגב, אם לא היו חוזרים בתשובה, והתדבקו בקול יעקב, ואז שלטו בנחש ההוא ונמסר בידיהם.