קורבן עולָה

1. בצד שמאל עומדת מדרגה שמצד הטומאה, שנקראת מחשבה רעה, משום שהמדרגה שעליה היא רעה.

2. כאן נמצאים כל הרצונות וכל ההרהורים הרעים שבעולם. והמחשבה הרעה עומדת על כל הרצונות האלו, שהאדם ייטמא בהם. במחשבה רעה זו נמצאות כמה מדרגות טמאות, וכולן עומדות לטמא האדם ברצונות ובהרהורים האלו של המחשבה הרעה. ואז נטמא האדם בהם, ומתדבק באותו הצד.

3. ועל זה צריכים להקריב קורבן עולָה להיטהר. וכשמקריב אותו, הוא צריך להטות רצונו אל המחשבה הקדושה. וכשעולה עשן מהחֲלָבים ומהאֵמוּרים האלו, הוא עולה תחילה לאותה מחשבה רעה, ולוקחת את כולם וניזונה מהם, כדי שלא תתקרב אל הקודש.

4. ואח"כ עולה עשן אחר דק. וכל העליונים, פרצופי הקדושה שבבי"ע, ומהם בעלי הדין, מתקבצים ונכנסים לִפְנַי וְלִפְנים, עד שמתאספים זה בתוך זה, עד שעולים כולם, וייכלל הכול זה עם זה, וישלימו זה על זה. וגוף מתקשר בגוף.

5. אז מעטר האדם הזה את רצונו, ברצונה של המחשבה הטהורה, ואז הכוהן מצד ימין, והלוי מצד שמאל, קושרים איברים באיברים, עד שאותה מחשבה טהורה עולה בין ימין לשמאל, ומתחברים זה עם זה, ומתקשרים זה עם זה, והיו אחד. ואז נקרא ניחוח, שהוא נחת ורצון להתחבר ולהיכנס זה בזה.

6. וכשהתקשר הכול זה בזה, הוציא העוה"ב, בינה, אור רב להאיר את כולם יחד, ושמחה רבה נמצאת. וכל הפנים מאירים, והכול הוא במתיקות. והאדם נפרד ממחשבה רעה, ומתדבק במחשבה הטהורה, עד שמתדבק הכול במחשבה הסתומה העליונה על הכול, ויהיה הכול אחד.

7. ומה שנשאר מהקורבן, צריך להישרף ולהתעכל בלילה, כדי שאדם לא ייהנה ממנו. משום שהקורבן ההוא אינו נקרב, אלא משום שע"י מחשבה רעה, נמשך צד הטומאה. וכדי שהצד ההוא לא יתפשט ולא ייטה ממקומו, הוחזר הכול לתוך האש להתעכל. ושום אדם שבעולם לא ייהנה מהקורבן ההוא.

8. בלילה נעכל כל מה שנשאר. כי כשהלילה בא, כל אלו חוקרי הדינים נמצאים, והולכים ושולטים בכל האיברים והפְּדָרים האלו, וכולם מתעכלים. ומהם ניזונים כל אלו חוקרי הדינים, והם החלק שלהם להיות ניזונים. כדי שלא ישלטו ולא יתקרבו אל הקודש.

וייפרד האדם מהצד ההוא, ויתדבק ברצון העליון, ואז יסלח לו אדונו לאותו האדם, והכוהן מכפר עליו. כמ"ש, וכיפר עליו הכוהן מחטאתו.