מָן, באר, ענני כבוד
260/1. וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך הָאֲתָרים, ויילחם בישראל. ג' מתנות עליונות הזדמנו לישראל ע"י ג' אחים, משה אהרון ומרים: מָן, בזכות משה. ענני כבוד, בזכות אהרון. באר, בזכות מרים. וכולם אחוזים למעלה. מָן, בזכות משה. כמ"ש, הנני ממטיר לכם לחם מִן השמיים. מִן השמיים, זהו משה, שהוא מרכבה לז"א, שנקרא משה ונקרא שמיים.
260/2. ענני כבוד בזכות אהרון, שהוא מרכבה לחסד, כמ"ש, אשר עין בעין נראָה אתה ה', ועננך עומד עליהם. וכתוב, וכיסה ענן הקטורת. וכמו שבקטורת שבעה עננים, אף כאן בכתוב, ועננך עומד עליהם, הם ג"כ שבעה עננים. כי בקטורת היו שבעה עננים מקושרים יחד, ואהרון הראש לכל שבעת העננים. כי שבעה עננים הם חג"ת נהי"מ, ואהרון מרכבה לחסד, הוא ספירה ראשונה מהם, והוא קשור בו לשישה עננים אחרים, גבורה ת"ת נהי"מ, בכל יום. וע"כ נחשבים העננים בזכות אהרון, להיותו חסד, ראש העננים, וכולל אותם.
261. באר בזכות מרים. מרים הייתה מרכבה למלכות, כי היא נקראת באר. היא באר מים חיים, מלכות, והכול קשר אחד, כי מרים הייתה קשורה במלכות. מתה מרים, הסתלקה הבאר, כמ"ש, ולא היה מַים לעדה. בשעה ההיא רצתה באר אחרת להסתלק, המלכות, שהייתה מצויה עם ישראל. אלא כשראתה שישה עננים, חג"ת נה"י, שהיו קשורים עליה, על הענן דמלכות, התקשרה המלכות בהם.
262. מת אהרון, הסתלקו ענני כבוד. והסתלק עימהם הענן השביעי, שהבאר, מלכות, התקשרה בו. בא משה והחזיר להם אותם. כמ"ש, עליתָ למרום שביתָ שבי, לקחתָ מתנות באדם. לקחת מתנות שהיו בתחילה, הבאר והעננים.
263. באר, זו הבאר של יצחק, המלכות בשעה שמקבלת הארת חכמה משמאל, מיצחק. עננים, אלו עננים דאהרון. עננים הם חסדים, כי הם בחינות אהרון, חסד. ובזה מובן, שמלכות של באר התקשרה במלכות של עננים, כי הן שונות זו מזו: חסד דמלכות וגבורה דמלכות. מפני מה זכה אהרון, שיימשכו ענני הכבוד לישראל בזכותו? משום שקשור בעננים, שהוא מידת החסד כמוהם. והיות שהוא מרכבה לחסד דז"א, ראש העננים, היה מקשר ומייחד בכל יום כולם כאחד, שיתברכו כולם על ידיו.
264. על כל חסד שעשה הקב"ה עם ישראל, קשר עימו שבעה ענני כבוד, חג"ת נהי"מ, וקשר אותם בכנ"י, במלכות, כי הענן שלה, מלכות דעננים, קשור בשישה האחרים, חג"ת נה"י. ובכל שבעת העננים הלכו ישראל במדבר, משום שכולם היו קשרי האמונה, דבוקים במלכות, הנקראת אמונה.
כמ"ש, בסוכות תשבו שבעת ימים, שהם שבעת ענני הכבוד שהלכו עם ישראל במדבר. וכתוב, בצילו חימדתי וישבתי ופִריו מתוק לחִכי, שהוא צל ענני הכבוד, צל סוכה. וצריך האדם להראות את עצמו, שהוא יושב תחת צילה של האמונה.
265. כל השנים שנמצא אהרון, היו ישראל בצל האמונה, תחת שבעת העננים. אחר שמת אהרון, הסתלק ענן אחד, חסד דעננים, שהיה מידתו הימין מכולם, שכולם חסדים הכלולים בצד ימין, אלא החסד שבהם יותר ימין מכולם, כי כולם כלולים בו, והם שבע ספירות הכלולות בחסד. וכשהסתלק חסד דעננים, הסתלקו כל שאר העננים עימו, להיותם ו"ס הכלולות בו, ונראו כולם בחיסרון מישראל.
ויִראו כל העדה, כי גווע אהרון. אל תקרא, ויִראו, אלא, ויֵירָאו, שהלך מהם הצל של העננים ונראו לעין. מיד, וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים. שמע שהסתלקו ענני הכבוד, ומת מורה הדרך הגדול, שכל אלו העננים היו מקושרים בו.
266. הכנעני מלך ערד יושב הנגב. וכשבאו אלו המרגלים ששלח משה, אמרו, עמלק יושב בארץ הנגב, כדי לשבור ליבם, כי בעמלק נשבר כוחם תחילה.
267. וישמע הכנעני, שהסתלקו העננים. כתוב, ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאֶחיו. מי שמוציא עצמו מצל האמונה, הוא ראוי להיות עבד, לעבדי עבדים, לכנענים. כמ"ש, ויילחם בישראל ויִשְׁבּ ממנו שבי. שלקח לעצמו עבדים מישראל.
268. וע"כ כתוב, כל האזרח בישראל יישבו בסוכות. כל מי שמשורש ומגזע קדוש מישראל, יישב בסוכות תחת צל האמונה. ומי שאינו מגזע ומשורש הקדוש של ישראל, לא יישב בהן, ומוציא את עצמו מתחת לצל האמונה.
269. כתוב, כנען בידו מׂאזני מרמה. זהו אליעזר עבד אברהם. כתוב, ארור כנען, משום שכנען, שהוא אליעזר, זכה לשמש את אברהם. כיוון ששימש את אברהם, וישב תחת צל האמונה, זכה לצאת מאותה הקללה שקולל. ולא עוד, אלא שכתובה בו ברכה, כמ"ש, ויאמר, בוא בְּרוּך ה'. מלמדנו, שכל מי שיושב תחת צל האמונה, מנחיל חירות לו ולבניו לעולם, ומתברך בברכה עליונה. ומי שמוציא את עצמו מצל האמונה, מנחיל גלות לו ולבניו. כמ"ש, ויילחם בישראל וישְׁבּ ממנו שבי.