שני אורות שחור ולבן מתחברים יחד
[ב' נהורין אוכמא וחיוורא מתחברין כחדא]
385. כתוב, שחורה אני ונאווה. כי הנר של המערב, המלכות, כאשר שולט ועומד אצל הנר של המזרח, ז"א, זה שחור, כלומר המלכות, שהיא גוון שחור, הרומז על דינים, וזה לבן, כלומר ז"א, שהוא בשליטת החסד, גוון לבן. כמה המלכות נאה, כשהיא מיוחדת באותו האור הלבן, חסד. כמ"ש, שחורה אני, כשאני לעצמי, ונאווה, בעת שהשחרות שלי דבוקה בלבן שלך.
386. באור הנר שני אורות מתחברים יחד, החלק התחתון הוא אור שחור, החלק העליון הוא לבן. זה שולט על זה, האור הלבן שולט על האור השחור, ועכ"ז כמה היא נאה.
יש ב' מצבים במלכות. מצב א', שני המאורות הגדולים, שקומתה שווה לז"א, כי יונקים שניהם משורש אחד מאמא, ז"א מקבל חסדים מקו ימין דאמא, והמלכות מקבלת חכמה מקו שמאל דאמא. אמנם היא נבחנת אז לאור שחור, כי החכמה שבה אינה יכולה להאיר בלי חסדים.
ואז נאמר, לכי ומעטי את עצמך, ובאה למצב ב', שהתמעטה להיות מדרגה שמתחת לז"א. ואז ז"א כבר שולט עליה, ואין לה כלום, אלא מה שמקבלת מז"א. ועכ"ז מצב ב' הוא כל שלמותה, כי עתה כשהאור השחור שלה, חכמה, מתחבר עם האור הלבן שבז"א, חסדים, אז נשלמה החכמה ומאירה.
והייחוד הזה שבמצב הב', כשהאור השחור של המלכות מחובר באור הלבן דז"א, מרומז באור הנר, כי באור הנר נראה החלק התחתון שלו בצבע שחור, והחלק העליון שלו בצבע לבן.
החלק התחתון הוא אור שחור, המלכות, שהיא שחורה ממצב א', החלק העליון הוא לבן, ז"א, חסד, שמראהו לבן. ושניהם מחוברים באור אחד, שהאור הלבן שולט על האור השחור. כי כך הוא במצב הב'.
ואע"פ שבמצב הא' הייתה גדולה כמותו, ועתה הוא שולט עליה, ועכ"ז כמה היא נאה. כי עתה במצב הב' היא נאה, שהיא מאירה בחכמה ובחסדים. משא"כ במצב הא', הייתה חושך ולא יכלה להאיר.
387. בתיקון שמתחתיה, נמצאים כמה תיקונים תחתיה, פתיל ונר ושמן, והיא עומדת בגדלות העליונה הנאה באותו האור הלבן. כך בנות ירושלים, אלו הם התיקונים שלמטה, העומדים תחתיה ביופי שלה. כמ"ש, שחורה אני ונאווה, בנות ירושלים כאוהלֵי קֵדָר כיריעות ש_מה. זה שחור, וזה לבן.
המרכבה, מיכאל גבריאל רפאל אוריאל, הם ארבעה, ועם נקודה אחת העומדת עליהם, שהיא המלכות עצמה, הם ה'. ואינה נקראת ה' אלא באלו ארבעת המלאכים, שהם המרכבה שלה, והנקודה האחרונה, המלכות העומדת עליהם. וה' זו הייתה ד', שהם המרכבה, וע"י אותה הנקודה השורה עליהם באמצע, שהיא המלכות, נעשית ה'.
כי במרכבה שלה מלובשים הכלים שלה ממצב א', שמתחברים אליה גם במצב ב' ומתלבשים בד' המלאכים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, ועליהם רוכבת הנקודה דפָּנים, המלכות ממצב ב', המקבלת מז"א רק חסדים. ושניהם יחד מאירים בחסדים ובחכמה, שהם כל השלמות, החכמה מצד ד' הבחינות של המרכבה, והחסדים מצד בחינתה עצמה, הרוכבת עליהם, זהו שצורתה ה'.
ונמצאים כמה תיקונים תחתיה, פתיל ונר ושמן, שהם ג' קווים, כי שמן הוא קו ימין, הנר הוא קו שמאל, הפתילה המחברת שניהם היא קו אמצעי. הכלי שבו נמצאים ג' הקווים האלו, פתיל ונר ושמן, הוא המלכות המקבלת ג' הקווים. ואלו ד' בחינות, השמן והנר והפתילה והכלי המקבל אותם, הם ד' שהם המרכבה של המלכות, והיא עצמה הנקודה הרוכבת עליהם מלמעלה, ה'.
והיא עומדת בגדלות העליונה הנאה באותו האור הלבן, כלומר שהנקודה עצמה, המלכות דפנים הרוכבת עליה, היא מקבלת רק האור הלבן, חסדים. אלא המרכבה שלה העומדת תחתיה, השמן והנר והפתילה והכלי, הם המקבלים חכמה.
כך בנות ירושלים, אלו הם התיקונים שלמטה, העומדים תחתיה, השמן, הנר, הפתילה, הכלי שלהם, ששם מלובשים הכלים ממצב א', שהם שחורים. כמ"ש, בנות ירושלים כאוהלי קֵדר כיריעות שלמה. זה שחור, וזה לבן.
בנות ירושלים שהן המרכבה שלה, שחורות ממצב א', כאוהלי קדר. המלכות, הרוכבת עליהן, לבנה, כיריעות שלמה. וכולם מאירים יחד. ומתבארים כל חמש הבחינות שבנר, במלכות עצמה. כי המלכות דפנים היא האור הלבן שבנר, מעל הכול. והאור השחור שבנר, קו השמאל שבמרכבה. השמן, הוא קו הימין. הפתילה, הקו האמצעי. והכלי המקבל הכול, היא המלכות, המקבלת ג' הקווים.