האדה"ר בגן עדן
388. שחורה אני ונאווה. כתוב, חנוֹך לנעַר על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו בצורה עליונה, עצמותיו ואיבריו כולם היו בעליון. הוריד אותו לארץ לתוך גן העדן התחתון, שברא אותו הקב"ה בארץ במקום סתר ומכוסה, בצורה ובציור של גן העדן העליון. כמ"ש, וייקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעוֹבדה ולשומרה.
ויניחהו בגן עדן. לא פירש, אם הוא גן העדן העליון או גן העדן התחתון, משום שהכול אחד, שגן העדן התחתון שווה לגמרי לגן העדן העליון, ואין לחַלק ביניהם.
גן עדן הוא לתענוג הנשמות, ויש ב' גני עדן, גן עדן תחתון וגן עדן עליון, בינה ומלכות. אמנם גם גן העדן התחתון, מלכות, היא בינה דמלכות, ונתקן שתהיה לו צורת גן העדן העליון לגמרי.
ונשמות הצדיקים לאחר פטירתן, היו צריכות לעלות לגן העדן העליון, להיותן מֵאור הבינה, אלא מתוך שהייתה מלובשת בגוף בעוה"ז, הוכן בעדם גן העדן התחתון, שבעיקרו הוא מלכות, שיש לו יחס עם הגוף. והנשמה יושבת שם זמן מסוים, עד שתיטהר מהתרשמות הגוף, ואח"כ עולה לגן העדן העליון.
וכשנברא אדה"ר, נברא בצורה עליונה, בצורת בינה. ולא היה לו מהעוה"ז כלום. ולפיכך הניח אותו הקב"ה בגן העדן התחתון, שהוא ג"כ בצורה עליונה, בצורת גן העדן העליון, בינה.
389. בגן העדן העליון מאירים שם י"ב גבולות, וכמה חומות מבדילים מכמה מחנות מלאכים קדושים, ורוחות צדיקים קדושים סביב סביב לגן עדן, כי שם עומדות כל הנשמות מטרם שיבואו לעוה"ז, וכאן בגן העדן התחתון הזה, אין בו הגבולות האלו.
ומשום שגן העדן הוא בצורה עליונה, ע"כ התקין והכין אותו בשביל כמה רוחות ונשמות הצדיקים, שייתקנו כאן אחר פטירתן מהעוה"ז. א"כ, הייתכן שמטרם שהיו צדיקים בעוה"ז, לא היה צריך גן העדן התחתון להיות בצורה עליונה, כי לא היה צורך שייתקן בצורה עליונה מטרם שהצדיקים שבעוה"ז יהיו צריכים לו?
390. אלא ודאי שגן העדן התחתון הוא בצורה עליונה, כגן העדן העליון, מיום שנברא העולם. ומטרם שנברא האדם, היו בו כמה חומות וגבולות מהמלאכים העליונים שסובבו אותו, כמו בגן העדן העליון. כי לא היה בלי שמירה, משום שבכל ההיכלות אשר שם, יש שליטים ששומרים אותם. ומטרם שהרוחות נכללו לבוא בעוה"ז, וכל הרוחות והנשמות, שהיו עתידים לבוא בעוה"ז, כולם היו שם מטרם שנברא האדם.
391. ועד היום ההוא, מטרם שיבואו בעוה"ז, כל הרוחות העתידים להינתן בעוה"ז, היו שם. והרוחות והנשמות האלה היו עולות ויורדות, שהיו יוצאות מגן העדן העליון, ויורדות לגן העדן התחתון, ומתלבשות שם בלבושים כעין הגופות של העוה"ז, מבחינת המלכות הממותקת בבינה.
392. והן עוסקות שם בתורה לדעת ולהסתכל ע"י הלבוש בכבוד אדונם. כל אחד משיג שָׁם כמו שעתיד להיות בעוה"ז, שהעתיד משמש שם כמו העבר. וכל מה שעתיד לזכות ע"י מעשיו הטובים בעוה"ז, כבר זוכה להשיג שם.
393. ואותו שהתיקון שלו יפה וטוב באותו הלבוש, ואם השתדלותו בתורה ובמע"ט בעוה"ז היא כראוי, מעלים אותו למעלה לפני המלך הקדוש, באותו הלבוש כעין הגוף שבעוה"ז, ועומד לפניו ושמח בו הקב"ה. כמ"ש, חי ה' אשר עָמדתי לפניו, מטרם שבאתי לעוה"ז.
394. יש לבושים שהרוחות מתלבשות בהם, כעין הגוף שבעוה"ז, שזה נוהג בגן העדן התחתון. ואם אותו הגוף, שהרוח עתידה להתלבש בו בעוה"ז, עתיד לעזוב את הרוח הקדוש, ולסור אחר רוח רעה, אז אותו הרוח שבגן עדן פורח מאותו לבוש שלו, והלבוש נמשך אל מחוץ לגן עדן.
395. משום שבכל יום שני ובכל יום רביעי הרוח הרעה של אשת הזנונים הולכת מסביב לגן עדן, ויש לבושים הנמשכים אחר אותה הרוח הרעה, ותשוקתה של אותה הרוח הרעה היא ללבושים האלו. וכיוון שהרוח הקדוש יורד מגן העדן העליון ומתלבש באותו הלבוש, אינו מתיישב בו, משום שנמשך אחר הרוח הרעה, והוא פורח ממנו ועולה למעלה, לגן העדן העליון.
396. ואותו הלבוש, אחר שהרוח הקדוש פרח ממנו, נמשך אחר הרוח הרעה, ומוציאים אותו מחוץ לגן עדן, ויושב שם. עד שבא אותו אדם, הגוף שבעוה"ז, אחר פטירתו מהעוה"ז, שמעשיו הרעים גרמו אל הלבוש שבגן עדן, שיסור אחר הרוח הרעה. כי העתיד משמש שם כמו עבר. ומתלבש בו, ומורידים אותו לגיהינום, ונידון בו בכל יום.
397. ואותו הרוח הקדוש, שפרח מאותו הלבוש, עולה למעלה, ונכנס באוצר אחד, ויושב שם. עד שייצא מאותו רשע בן, או זרע, שיהיה צדיק, ויוריד הרוח הקדוש לעוה"ז, ויושלם בו כראוי. ואח"כ תהיה לאותו רשע מנוחה, ומצפצף ועולה מגיהינום, ומתלבש בלבוש אחר.
398. והוא עומד בפתח גן עדן, ורואה הרוח הקדוש שעזב, שהוא בכבוד ובכמה הארות, וחושק בו, וכן הוא רואה בכבוד יתר הצדיקים, ומתבייש ובוכה על מעשיו.