ויַרְא ישראל את בני יוסף – ב'

366. וירא ישראל את בני יוסף, ויאמר, מי אלה. כתוב, ועיני ישראל כבדו מזוקֶן לא יוכל לראות. אם לא יוכל לראות, מהו, וירא ישראל? ראה ברוח הקודש בני יוסף, שהם ירבעם וחבריו, שירבעם עשה שני עגלי זהב, ואמר, אלה אלוהיך ישראל. משום זה שאל יעקב, מי אלה? מי הוא העתיד לומר, אלה אלוהיך, לעבודה זרה? ועל זה כתוב, וירא ישראל את בני יוסף.

367. צדיקים רואים דברים מטרם שבאו לעולם, כי הקב"ה מעטר אותם, בעטרה שלו. הקב"ה רואה למרחוק, כמ"ש, וירא אלקים את כל אשר עשה, כי הקב"ה רואה את כל המעשים מטרם שנעשו, וכולם עוברים לפניו.

368. כל דורות העולם, מסוף העולם עד סוף העולם, כולם ניצבים ועומדים לפניו, מטרם שבאו לעולם. כל הנשמות היורדות לעולם, מטרם שיורדות, כולן עומדות לפני הקב"ה בצורה שנמצאות בעוה"ז, ונקראות בשמותיהן, כמ"ש, לכולם בשם יקרא.

369. הקב"ה מראה לצדיקים כל דורות העולם, מטרם שבאים ונמצאים בעולם. הקב"ה הראה לאדה"ר כל הדורות מטרם שבאו, כמ"ש, זה ספר תולדות אדם. שהראה לו כל הדורות העתידים לבוא לעולם. וכן למשה, כמ"ש, ויַראֵהו ה' את כל הארץ. שהקב"ה הראה לו כל דורות העולם, וכל מנהיגי העולם, וכל הנביאים, מטרם שבאו לעולם.

370. אף כאן, וירא ישראל את בני יוסף, שראה למרחוק, איך שעתידים לעבוד עבודה זרה. והזדעזע, ואמר, מי אלה? זה משלים גם על ירבעם, שאמר אלה אלוהיך ישראל, וגם על כך ששאל על מנשה ואפריים. ועל כך השיב יוסף ואמר, בניי הם, אשר נתן לי אלקים בזה. שהם כשרים, אבל לא ענה לו על ירבעם ועל חבריו. והקב"ה הראה על ירבעם ועל חבריו, כמ"ש, והנה הראה אותי אלקים גם את זרעך. המילה, גם, באה להרבות את אלו הדורות שיצאו ממנו.