ויהי השמש לבוא

359. ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם. זה יום הדין הקשה, המוציא את האדם מעוה"ז. כשהגיע הזמן שהאדם יוצא מעוה"ז, הוא יום הדין הגדול, שחשך השמש מלהאיר אל הלבנה. כמ"ש, עד אשר לא תחשך השמש, זו הנשמה הקדושה, שנמנעת מהאדם שלושים יום מטרם שייצא מן העולם, ורואה שהצלם נמנע ממנו ואינו נראה.

360. הצלם חלף ממנו, משום שהנשמה הקדושה הסתלקה ויצאה ממנו ואינה נראית. ואין לומר, כשהאדם מת ונחלש, יוצאת ממנו הנשמה, אלא כשהוא בחייו, בכל כוחו, יוצאת ממנו הנשמה, ואינה מאירה אל הרוח, והרוח אינו מאיר אל הנפש, אז יוצא ממנו הצלם, ואינו מאיר לו.

מיום ההוא והלאה, הכול מכריזים עליו שימות, ואפילו עוף השמיים. משום שהנשמה הסתלקה ממנו, והרוח אינו מאיר אל הנפש. אז הנפש נחלשת, ואכילה וכל תאוות הגוף מסתלקות ועוברות ממנו.

361. ואפילו כל זמן שאדם נופל למשכב ואינו יכול להתפלל, הנשמה יוצאת ומסתלקת ממנו. ואז אין הרוח מאיר לנפש, עד שדנים דינו של האדם. ואם דנים אותו לטוב, אז חוזרת הנשמה למקומה ומאירה לרוח ולנפש. וזהו בזמן שהדבר תלוי בדין. ובזמן שאין הדבר תלוי בדין, כי כבר נחרץ דינו למות, הנה שלושים יום מקדימה הנשמה לכולם ומסתלקת, והצלם יוצא ממנו.

362. בזמן שדנים את האדם למעלה, מעלים את נשמתו לב"ד, ודנים ע"פ דיבורה, והיא מעידה על הכול, ומעידה בכל מחשבות רעות שהרהר האדם. אבל במעשים רעים אינה מעידה, משום שכולם כתובים בספר. ועל כל דבר דנים את האדם בשעה שדנים האדם למעלה. הן על מחשבות והן על מעשים. ואז הגוף נמצא בצרה יותר מאשר בשאר זמנים.

363. אם דנים אותו לטוב, אז מניחים אותו, וזיעה יוצאת על הגוף, והנשמה חוזרת אח"כ ומאירה לרוח ולנפש. ולעולם אין אדם מתרפא מחוליו עד שדנים דינו למעלה.

והרי כמה חייבי עולם וכמה רשעי עולם עומדים על קיומם, שמתרפאים ממחלתם? אלא הקב"ה משגיח בדינו של אדם, ואע"פ שעתה לא זכה, אם רואה הקב"ה שאח"כ יזכה, דן אותו לטוב. או לפעמים שיוליד בן שיהיה צדיק בעולם, וע"כ דן אותו הקב"ה לטוב.

364. וכל מעשיו ודיניו של הקב"ה לטוב, ובכולם הוא משגיח, כמ"ש, חי אני נאום ה', אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בּשוּב רשע מדרכו. ומשום זה, כל אלו רשעי עולם שחוזרים לבריאותם, הקב"ה דן אותם לטוב.

365. ולפעמים שהמחלות כבר השלימו זמנן, שהוטל עליהן לייסר את האדם, כמ"ש, מכות גדולות ונאמנות וחולָיִים רבים ונאמנים, שעושים בנאמנות. ששורים על האדם ומסתלקים לאחר שמילאו את זמנם, הן לצדיקים והן לרשעים, והכול נעשה בדין כמו שאמרנו.