בארצות החיים

21. מְצאוני השומרים הסובבים בעיר, הִיכּוּני פְצָעוני, נשאו את רדידי מעליי שומרי החומות. כמה חביבה היא הנשמה הנתונה מתחת לכיסא הכבוד, ובאה ממקום הקודש, מארצות החיים. כמ"ש, אתהלך לפני ה' בארצות החיים.

22. ולמה קרא להן דוד ארצות החיים, האם למעלה יש ארצות? לא ארצות ממש, ולא במובן של ארצות אמר דוד פסוק זה, אלא לשון ריצוי הוא. כמ"ש, אֶרְצה אתכם.

כלומר, אמר דוד, אתהלך לפני ה', במקום שירצו בו תמיד הצדיקים, הנקראים חיים, שרצונם וחפצם ללכת לשם. בארצות החיים, במקום שהחיים, שהם הצדיקים, רוצים בו. וממקום הקודש באה הנשמה, להאיר על הגוף האפל, כדי להוליך אותו בדרך ישרה ולעבוד עבודתו, ולעשות רצון בוראו, כדי לבוא למחרת ולקבל שכר.

23. אמר רבי יהודה, היה טוב לנו, אם לא היינו בעולם, ולא היינו צריכים לתת דין וחשבון לבעל הספר. כי כל מעשינו בספר נכתבים. אח"כ אמר, אני מתחרט על דבריי.

24. כתוב באדם, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. זו הנשמה, שהיא אצלו עזר להוליך אותו בדרכי קונו. וזהו שלומדים, הבא להיטהר עוזרים לו. כשהאדם הולך בדרכי קונו הרבה עוזרים לו, נשמתו עוזרת לו, מלאכי השרת עוזרים לו, שכינתו של הקב"ה עוזרת לו. וכולם מכריזים לפניו ואומרים, בלכתךָ לא יֵיצַר צעדך ואם תרוץ לא תיכשל. נשמותיהם של צדיקים עוזרות לו.